קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (38)

אוגוסט כבר כאן והליגות מתחילות לחמם מנועים עם פתיחת עונה חדשה. גם אנחנו מתחילים לתפוס קצב מחדש עם שלושה משחקים שכרגיל אסור לפספס. אחרי שהסנקציות הוסרו נבדוק האם יש לעונה שיוצאת לדרך באיראן מה להציע, נקפוץ למשחק עונה בסגנון בטן-גב בתאילנד ולסיום נבקר במפגש בין האלופה למחזיקת הגביע במחזור הפתיחה של הליגה בלוקסמבורג.



יום שישי, 17:00, טרקטור סאזי - נאפט טהרן (הליגה האיראנית)
מחזור הנעילה של העונה האחרון באיראן הותיר את טרקטור סאזי ונאפט טהרן כשתי המאוכזבות הגדולות. שתי הקבוצות שהגיעו למחזור הזה במקומות ה-1 וה-2 בהתאמה, מצאו את עצמן נשארות מאחורי ספהאן החזקה ובלי האליפות. אל העונה החדשה שתיהן מגיעות כשהן רוצות לזכות בתואר וכבר במחזור הראשון הן נפגשות זו מול זו.
טרקטור סאזי היא אחת הקבוצות העולות בכדורגל האיראני. ב-2009 היא הצליחה לעלות בפעם השנייה בסך הכל בתולדותיה לליגה הבכירה, ומאז היא תופסת מקום של קבע בליגה, כשבשלוש מתוך ארבע העונות האחרונות היא מסיימת במקום השני. ב-2014 היא הצליחה לרשום הישג היסטורי כשזכתה בגביע האיראני. את שמה המקורי הקבוצה מקבלת מחברת ITMCO שמחזיקה במועדון, שזה בעצם חברה לייצור טרקטורים וציוד מכני חקלאי. מאמן הקבוצה, טוני אוליביירה, היה שחקן בנפיקה בשנות ה-70 ורשם 33 הופעות בנבחרת פורטוגל. כמאמן לעומת זאת הוא פחות מצליח, למרות שהצליח להצעיד את בנפיקה לגמר גביע האלופות ב-1988, כבר 12 שנים שהוא נודד במזרח התיכון. בקיץ טרקטור נפרדה ממספר שחקנים מרכזיים כמו אדיניו, מלך שערי הליגה שעבר לאל סייליה הקטארית, אנדרניק טימוריאן, קפטן הנבחרת שעזב לאום סלאל מקטאר, ומהדי קיאני, שחצה את הכביש ועבר ליריבה העירונית גוסטארש. לקבוצה עדיין יש שחקנים כמו סמאן נרימאן ג'האן ומוחמד אירנפוריאן שצפויים להוביל אותה גם העונה, אבל יש גם שחקני רכש - חמזה יונס הטוניסאי שהגיע מלודוגורץ, קרלוס קרדוסו הברזיאלי שהגיע מנפטצ'י ובחטיאר רחמאני שהגיע מפולאד.
גם בנאפט טהרן עוברים תהליך זהה לזה של טרקטור. את עונת הבכורה שלה בליגה הראשונה היא עשתה ב-2011, ומלבד ההצלחה בליגה בעונה שעברה היא גם הגיעה לגמר הגביע האיראני, שם הפסידה 3:1 לזוב אהאן. למרות הפערים הכלכליים העצומים מקבוצות המפרץ, הצליחה נאפט טהרן להגיע עד לרבע גמר ליגת האלופות, שם מחכה לה אל אהלי מהאמירויות. גם לקבוצה הזו יש "בעלים" עשיר שאפשר לזהות בקלות מהשם, חברת הנפט הלאומית של איראן. לנאפט יש מאמן מקומי, עלירזה מנסוריאן, בעל 46 הופעות בנבחרת איראן כולל במסגרת מונדיאל 1998. נאפט נפרדה בקיץ מלא מעט שחקנים, ביניהם החלוץ הברזילאי פדובאני שעזב לספהאן, אבל יש לה מספיק שחקנים שיצעידו אותה קדימה. שימו לב לוואחיד חאמדינג'ד, באנקר בהגנת הקבוצה, ג'לאל חוסייני, הבלם הוותיק ששיחק 95 משחקים בנבחרת הלאומית, ואלויס נונג, חלוץ קמרוני שהגיע מפולאד ובעברו שיחק גם בבלגיה ובספרד.



יום שבת, 15:00, בוריראם - מואנגטונג יונייטד (הליגה התאילנדית)
מעטים האנשים שחושבים על תאילנד בהקשר של כדורגל, ועדיין במדינה הקסומה הזו מתנהלת ליגה נפלאה עם לא מעט עניין. ביום שבת יתקיים משחק העונה בין שתי המוליכות, בוריראם ומואנגטונג יונייטד, כששתיהן מובילות את הטבלה עם 37 נקודות.
בוריראם הייתה בעברה קבוצה קטנה וחסרת חשיבות בכדורגל התאילנדי. ב-2009 הכל השתנה כשנווין צ'ידצ'וב, פוליטיקאי לשעבר שהיה מקושר לראש הממשלה המודח, טאקסין שינוואטרה, החליט לרכוש את הקבוצה מעיר הולדתו. מאז הצליחה הקבוצה לזכות בשלוש אליפויות, שלושה גביעים ואפילו להגיע לרבע גמר ליגת האלופות. את העונה הזו בוריראם פותחת בצורה מצויינת כשהיא מוליכה את הליגה בזכות הפרש שערים ועדיין לא הפסידה אחרי 17 מחזורים. המאמן הברזילאי אלשנדרה גאמה שהגיע באמצע העונה שעברה שואף לעשות עוד עונה מצויינת ולזכות בתואר שני רצוף עבור המועדון. חלוקת התפקידים במועדון ברורה - השחקנים הברזילאים אחראים על השערים, המקומיים ויתר הזרים אחראים על ההגנה. דיוגו הוא מלך שערי הקבוצה העונה עם 15 שערים ב-16 משחקים, ולצידו נמצא ז'ילברטו מאסנה, שכבש עוד 8 שערים, וביחד הם כבשו יותר משני שלישים משערי הקבוצה העונה. לצידם נמצאים גם סיווראק טנדסונגנואן, שוער הקבוצה ב-5 השנים האחרונות, וטיראטון בונמאטן, בלם הקבוצה וקפטן נבחרת תאילנד.
בעונות שבהן בוריראם לא מצליחה לזכות בתואר, מואנגטונג יונייטד היא הקבוצה שתחכה לה בפינה ותעקוץ כשצריך. היא מדורגת במקום השני העונה רק בגלל הפרש שערים נחות מזה של בוריראם, ובהשוואה למוליכה היא גם הפסידה פעמיים. היא מנסה לחפות על עונה חלשה במיוחד בשנה שעברה כשאז היא סיימה במקום ה-5 והודחה ברבע גמר הגביע. המאמן הקרואטי דראגן טלאיץ' מוביל את הקבוצה, כשבארון הגביעים שלו נמצא גביע האלופות עם אל איתיחאד הסעודית מ-2004 וטרבל עם אל וויחדאת הירדנית ב-2011. למואנגטונג יש כמה זרים נפלאים כמו מריו ג'ורובסקי המקדוני שכובש בצרורות, קלייטון סילבה, חלוץ ברזילאי שמשחק לא מעט שנים בליגה התאילנדית, וקים דונג ז'ין הקוריאני, ששיחק בעברו 3 שנים בזניט סנט פטרסבורג. אחד השמות המקומיים המעניינים הוא טיראסיל דאנגדה, אחד הכשרונות הגדולים של הכדורגל התאילנדי שבעונה שעברה גם הפך לראשון שמשחק בליגה הספרדית.



יום שבת, 20:30, דיפרדאנג' - פולה אש (הליגה הלוקסמבורגית)
נכון, יש לנו נטייה לזלזל בכדורגל בלוקסמבורג. נכון, כשהעונה המקומית נפתחת כבר אין קבוצות מהמדינה הזעירה במפעלים האירופיים, אבל שתי הקבוצות שיוציאו לדרך את הליגה כבר רשמו תוצאות די מרשימות.
דיפרדאנג', סגנית האלופה, היא קבוצה עם סיפור די מעניין במפעלים האירופיים. המזל התחיל לשחק לה בעונת 2011/12, כשרגע אחרי שהודחה מול אולימפיאקוס וולו היוונית התגלה כי היריבה שלה הייתה מעורבת בהטיית משחקים. היוונים הודחו, דיפרדאנג' עלו לסיבוב הבא ורשמו הופעה מכובדת בשלב הפלייאוף של הליגה האירופית מול פריס סן ז'רמן. שנתיים לאחר מכן רשמה הקבוצה הקטנה הישג נוסף כשהצליחה להדיח את אוטרכט אחרי ניצחון 1:2 ביתי ותיקו 3:3 בחוץ. העונה היא אמנם הודחה בסיבוב המוקדם השני מול טרבזונספור, אבל בשני המשחקים היא הצליחה למתוח את הטורקים ושני ההפסדים שלה היו דחוקים במיוחד, 2:1 בבית ו-1:0 בחוץ. המאמן, מארק טומה, חזר בעונה שעברה למועדון נעוריו אחרי שצבר 2 גביעים בגראבנמכר, והצליח להצעיד את הקבוצה בעונה שעברה אל המקום השני בליגה ולזכייה בגביע. השם הבולט במועדון הוא עומאר אר ראפיק, צרפתי ממוצא מרוקאי שמתחיל את עונתו החמישית בקבוצה והוא שיאן הכיבושים עבור הכדורגל הלוקסמבורגי באירופה, 14 שערים ב-20 הופעות. שמות מעניינים נוספים הן ז'אן-פיליפ קלה הצרפתי, ששיחק בעברו גם בבולגריה, בלגיה וסין, ומתיאס יניש בן ה-24 שרשם כבש 41 הופעות במדי נבחרת לוקסמבורג ואפילו כבש שער אחד.
כבר ראינו לא מעט קבוצות שמשתדרגות בזכות בעלים עשיר בכדורגל העולמי, וגם פולה אש זכתה למקרה דומה. ז'ראר לופז, איש עסקים לוקסמבורגי שמחזיק גם בחברת השקעות ובקבוצה הפורמולה 1 של לוטוס, החליט לרכוש את פולה אש, הקבוצה בה שיחק כילד. ב-2013 הם זכו באליפות ושברו בצורת של 83 שנים בלי אליפות ו-58 שנים בלי תואר. בעונה שעברה הם זכו באליפות נוספת והם כבר מוכנים להשתלט על הכדורגל המקומי. בשנתיים האחרונות הם גם הצליחו לרשום תוצאות יפות באירופה, אמנם בלי לעבור סיבוב, אבל תיקו מול גטבורג בעונה שעברה ותיקו חוץ מול דינאמו זאגרב העונה הם לא הישגים שניתן להתייחס אליהם בזלזול. המאמן, ג'ף שטראסר, הוא שיאן ההופעות במדי נבחרת לוקסמבורג עם 98 משחקים, וכשחקן הוא הספיק לשחק גם בגרמניה, צרפת ושוויץ. אחד השחקנים המרשימים הוא סמיר חאג'י, חלוץ מרוקאי יליד צרפת ובנו של מוסטפה חאג'י, כוכב נבחרת מרוקו בשנות ה-90. שחקנים בולטים נוספים הם הקשר הגרמני יאקוב דאלבדוב, שגדל באינגולשטדט, והבלם מכף ורדה רוני, שחקן בן 36 שמשחק בלוקסמבורג מאז 2003.

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (37)

אז אחרי פגרה קצרה, אנחנו חוזרים והפעם נתמקד באחד האירועים החשובים שיתקיימו בסוף השבוע הקרוב. ביום שבת תתקיים בסנט פטרסבורג הגרלת מוקדמות המונדיאל, ובניגוד לכתבים אחרים שהחליטו לסקר את ההגרלה האירופית, אנחנו נסקור את המצב בשאר העולם לקראת ההגרלה והמוקדמות.


מלבד הגרלת הבתים ברמה היבשתית תתקיים עוד הגרלה קצרה אבל בעלת חשיבות - הגרלת הפלייאוף הבין-יבשתי. צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואוקיאניה משתתפות בהגרלה הזו שתקבע אילו שני מפגשים יתקיימו (לדוגמה: ב-2014 נציגת אסיה פגשה את נציגת דרום אמריקה, ירדן נגד אורוגוואי, ב-2010 נציגת אסיה פגשה את נציגת אוקיאניה, בחריין נגד ניו זילנד).



דרום אמריקה
נתחיל מהיבשת שבה אין הגרלה בכלל, בשום שלב - דרום אמריקה. מאז 1998 מקיימים את המוקדמות בדרום אמריקה בשיטה של ליגה כשכל הנבחרות משתתפות. אחרי שברזיל העפילה לטורניר הקודם אוטומטית, אנחנו חוזרים לבית מלא של 10 נבחרות עם משחקים בהחלט לא רעים. 4 הנבחרות שמסיימות במקומות הראשונים עולות, החמישית אל הפלייאוף.
בשיטה הנוכחית צריך לקרות משהו באמת קיצוני בשביל ששתי הפייבוריטיות, ארגנטינה וברזיל, לא יעפילו לטורניר. על הכרטיסים הנוספים צפוי מאבק קשה בין צ'ילה, קולומביה ואורוגוואי, כשגם יתר הנבחרות ביבשת כמו אקוודור שהעפילה למונדיאל הקודם ופרו שרשמה טורניר מצויין בקופה אמריקה לא יוותרו כל כך בקלות.



אסיה
גם באסיה לא תתקיים מחר הגרלה, כשהמוקדמות ביבשת נמצאים כבר בשלב יחסית מתקדם. בחודש מרץ התקיים הסיבוב הראשון של המוקדמות, כש-12 הנבחרות החלשות של היבשת שיחקו בסיבוב מוקדם. הסיבוב השני שמתקיים בימים אלו כולל 40 נבחרות שחולקו ל-8 בתים של 5 נבחרות. הסיבוב הזה ישוחק עד מרץ 2016 והנבחרות שיסיימו במקום הראשון בבית שלהן, יחד עם 4 הסגניות הטובות ביותר. לאחריו, 12 הנבחרות יחולקו ל-2 בתים של 6 נבחרות, כשמספטמבר 2016 יתחיל מירוץ בן שנה על ארבעה כרטיסים לרוסיה, שניים מכל בית. הנבחרת שתסיים במקום השלישי בכל בית תעלה לפלייאוף האסיאתי, שהמנצחת בו תעפיל לפלייאוף הבין-יבשתי.
היבשת האסיאתית חוותה טלטלה לא קטנה כשאוסטרליה עברה אליה בשנת 2006. כך נוצר מצב שבו בכל קמפיין מוקדמות מונדיאל נוצר ראש חץ קבוע של 3 הנבחרות החזקות ביבשת - יפן, דרום קוריאה ואוסטרליה. הפעם לא נראה שהמצב הזה יהיה קל. יפן הודחה ברבע גמר גביע אסיה מול האמירויות, כוח עולה בכדורגל האסיאתי, כשלצד הנבחרת הזו יש גם את עיראק שהגיעה עד לחצי גמר גביע אסיה השנה, איראן שאסור לזלזל בה אף פעם, ובאסיה תמיד יש נבחרת שיכולה לגנוב כרטיס לטורניר או לפחות לפלייאוף כמו ירדן בקמפיין הקודם, בחריין שעלתה לשני משחקי פלייאוף ב-2010 וב-2006, צפון קוריאה שהעפילה למונדיאל ב-2010 וסין שהעפילה למונדיאל ב-2002.



צפון אמריקה, מרכז אמריקה והקאריביים
ביבשת שבה מתעסקים בימים אלו בגביע הזהב, התחילו גם כן לפני מספר חודשים את המוקדמות. שני סיבובי פלייאוף שכללו את הנבחרות החלשות יותר של היבשת מובילים לכך ש-17 נבחרות סיימו את דרכן במוקדמות 3 שנים לפני המונדיאל. ביום שבת יוגרלו הסיבוב השלישי והרביעי של מוקדמות המונדיאל.
הגרלת הסיבוב השלישי תכלול 12 נבחרות שיוגרלו למשחקים בשיטת בית-חוץ. במדורגות נמצא את ג'מייקה, האיטי, אל סלבדור, קנדה, גוואטמלה ואנטיגואה וברבודה. היריבות האפשריות שלהן הן סנט וינסנט והגרנדינים, בליז, ארובה, ניקרגואה, קורסאו וגרנדה. 6 המנצחות יוגרלו בסיבוב הרביעי עם 6 הנבחרות הבכירות שזכו לכרטיס אוטומטי לסיבוב הבא - קוסטה ריקה, מקסיקו, הונדורס, פנמה וטרינידד וטובגו. בסיבוב הרביעי יהיו 3 בתים של 4 נבחרות, כששתי הראשונות מכל בית עולות. הסיבוב החמישי והאחרון הוא ההקסאגונל, הבית המשושה המסורתי של CONCACAF ממנו עולות שלוש נבחרות והרביעית אל הפלייאוף.
אף פעם אי אפשר לפסוק באופן חד משמעי על העפלה קלה של ארה"ב ומקסיקו. ההופעה של שתי הנבחרות הללו בגביע הזהב בשבועות האחרונים אפילו מנציחה את העניין הזה, ולמי שהספיק לשכוח מקסיקו גם עלתה רק דרך הפלייאוף במונדיאל הקודם. ב-CONCACAF יש כמה נבחרות שהולכות ומשתפרות, ומלבד קוסטה ריקה שהספקנו להכיר במונדיאל הקודם וג'מייקה שתרצה לזכות בגביע הזהב לראשונה בהיסטוריה, שווה לשים עין גם על נבחרת פנמה שבונה לה אט אט דור זהב והונדורס שיודעת לעשות בעיות בכל קמפיין שכזה. עוד שם מעניין זה נבחרת קורסאו, שאמנם מזיעה בדרך למונדיאל, אבל בונה נבחרת מעניינת שכוללת שחקנים שגדלו בכדורגל ההולנדי ומאומנת על ידי פטריק קלייברט.



אפריקה
גם באפריקה יש התרגשות לקראת ההגרלה שתוציא לדרך באופן רשמי את קמפיין המוקדמות של היבשת. ההגרלה בסנט פטרסבורג תתקיים עבור כל שלושת הסיבובים ולכן נעבור אחד אחד בכדי להסביר את שיטת המוקדמות.
בסיבוב הראשון משחקות 26 הנבחרות החלשות של היבשת, כשהן מוגרלות למפגשים בשיטת בית-חוץ. המדורגות בסיבוב הזה הן ניג'ר, אתיופיה, מלאווי, סיירה לאון, נמיביה, קניה, בוצוואנה, מדגסקר, מאוריטניה, בורונדי, לסותו, גינאה ביסאו וסווזילנד. יריבותיהן הפוטנציאליות הן טנזניה, גמביה, ליבריה, רפובליקת מרכז אפריקה, צ'אד, מאוריציוס, סיישל, קומורו, סאו טומה ופרינסיפה, דרום סודאן, אריתראה, סומליה וג'יבוטי. שני שמות מעניינים בסיבוב הזה הם אתיופיה, שנמצאת במגמת שיפור יפה ואפילו כמעט העפילה למונדיאל הקודם, ודרום סודאן, שרושמת הופעה בכורה במוקדמות המונדיאל.
יתר הנבחרות נכנסות בסיבוב השני, שבו יוגרלו 20 מפגשים. 13 המעפילות מהסיבוב הראשון יצטרפו לטוגו, מרוקו, סודאן, אנגולה, מוזמביק, בנין ולוב בצד הלא-מדורג של ההגרלה. 20 המדורגות הן שמות גדולים בכדורגל האפריקאי: אלג'יריה, חוף השנהב, גאנה, טוניסיה, סנגל, קמרון, קונגו, כף ורדה, מצרים, ניגריה, גינאה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מאלי, גינאה המשוונית, גאבון, דרום אפריקה, זמביה, בורקינה פאסו, אוגנדה ורואנדה.
20 המנצחות יוגרלו בסיבוב השלישי ל-5 בתים של 4 נבחרות, כשמכל אחד מהבתים תעלה נבחרת אחת בלבד למונדיאל. כמות הכשרון שיש בכדורגל האפריקאי אף פעם לא עוזרת לנו לסמן את המעפילות בקלות. חוף השנהב, גאנה, ניגריה ואלג'יריה הן פייבוריטיות, אבל כל דבר יכול לקרות בטורניר הזה, כך שגם נבחרות כמו סנגל, מצרים, מרוקו ובורקינה פאסו יכולות להפתיע. קמרון נעדרת מרשימת הפייבוריטיות, בעיקר בגלל שמאז המונדיאל הנבחרת הזו הולכת ומתפרקת. כדי להבין כמה המוקדמות באפריקה יכולים להיות הפתעה, אז שווה לתת מבט אל המוקדמות של 2006, כשאז לצד טוניסיה העפילו 4 נבחרות להופעת בכורה, גאנה וחוף השנהב היו אז בתחילת דור הזהב, טוגו ואנגולה הפתיעו.



אוקיאניה
כשמדברים על כדורגל באוקיאניה מדברים בדרך כלל על השליטה המוחלטת של אוסטרליה וניו זילנד ביבשת. אחרי שאוסטרליה עזבה לאסיה, ניו זילנד נותרה לבד להביס את כל מה שזז בכדורגל האוקיאני. פיפ"א מודעת לעובדה, ובשל כך אוקיאניה היא היבשת היחידה בלי ייצוג אוטומטי במונדיאל, כשמנצחת הטורניר האוקיאני תצטרך לעבור גם פלייאוף בין יבשתי. לניו זילנד היה מזל ב-2010 כשהוגרלה לשחק מול בחריין, נציגת אסיה, אבל פחות מזל ב-2014, כשנאלצה לפגוש את מקסיקו.
היבשת הזו לא תחווה הגרלה בסנט פטרסבורג. 4 הנבחרות החלשות של היבשת ישחקו בטורניר מרובע בסוף חודש אוגוסט על כרטיס בודד לסיבוב הבא. טונגה תארח את הטורניר, שישחקו בו גם סמואה, איי קוק וסמואה האמריקנית.
בסיבוב השני, המנצחת תצטרף לניו זילנד, פיג'י, ניו קלדוניה, פפואה ניו גיני, איי שלמה, ונואטו וטהיטי, והוא יתקיים במסגרת שלב הבתים של אליפות אוקיאניה בשנה הבאה. שלוש הראשונות בכל בית יעלו לסיבוב השלישי, שיתקיים כשלב בתים נוסף עם 2 בתים של 3 קבוצות ומשחקי בית-חוץ. הראשונה מכל בית בסיבוב השלישי תעלה לגמר האוקיאני, שיתקיים בשני משחקים, והמנצחת בו תעלה לפלייאוף.
דיברנו הרבה על ניו זילנד, אבל שווה לציין את פיג'י, אחד הסיפורים המעניינים של הכדורגל האוקיאני. פיג'י ניצלה את ההעפלה של ניו זילנד כמארחת למונדיאליטו, והעפילה גם היא לאליפות העולם עד גיל 20, שם רשמה הופעה מכובדת כולל ניצחון 0:3 מפתיע על הונדורס. כעבור חודש, פיג'י ניצלה עוד מפלה ניו זילנדית בכדי לזכות בכרטיס למשחקים האולימפיים בריו. עם דור עתיד שצובר ניסיון במסגרות בינלאומית, אפשר לסמן את פיג'י כמי שתאבק בניו זילנד.

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (36)

כרגיל, שלושה משחקים יהיו לנו כאן בסוף השבוע הזה עם זוויות קצת שונות על הכדורגל העולמי, אז חבל להרחיב יותר מדי, בואו נצא לדרך.



יום שישי, 18:00, טהיטי - מדגסקר (גביע העולם בכדורגל חופים)
אין דבר שיותר מתאים לקיץ מאשר כדורגל חופים, ואתמול יצא לדרך גביע העולם בכדורגל חופים שמתקיים באשפיניו, פורטוגל. במרכז המחזור הראשון החלטתי להתמקד דווקא בשתי נבחרות קטנות יותר שיקחו חלק בטורניר, טהיטי ומדגסקר.
בניגוד למה שחושבים כשזה מגיע לאוקיאניה, טהיטי היא דווקא נבחרת יחסית בולטת בכדורגל החופים העולמי. טהיטי רשמה את המהפך ביבשת כשניצחה ב-2011 את איי שלמה באליפות אוקיאניה, ומאז היא התחילה לבסס את מעמדה כנבחרת הבכירה. לפני שנתיים היא אירחה את הטורניר בביתה והייתה רשומה על הפתעה גדולה כשהצליחה לעבור את שלב הבתים, להדיח את ארגנטינה ברבע הגמר וגררה את ברזיל לפנדלים במשחק על המקום השלישי. השנה טהיטי חולמת לשחזר את ההצלחה שלה. לאור העובדה שבטהיטי אין יותר מדי אנשים, חלק גדול משחקני הנבחרת הם גם שם דבר בכדורגל המקומי - ריימאנה לי פונג קווי, שזכה גם בכדור הארד במונדיאל הקודם, נא'אה בנט וטבה זאברוני הם השמות המובילים.
מדגסקר רושמת הופעת בכורה, לא רק בגביע העולם אלא באופן כללי בטורנירים בינלאומיים, וגם היא עושה את זה כשהיא שוברת שליטה של מדינות מערב אפריקה כמו סנגל, ניגריה וחוף השנהב. מדגסקר הצליחה להרשים כבר בניצחון שלה על סנגל בהארכה בשלב הבתים, ולאחר מכן הצליחה לרשום שני ניצחונות בפנדלים מול חוף השנהב בחצי הגמר ושוב מול סנגל בגמר, בדרך לתואר היסטורי עבור האי ממזרח לאפריקה. במדגסקר יודעים שהם נמצאים בפער גדול וינסו בעיקר לא לבייש את האומה, בייחוד לקראת המשחק המאוחר שלהם מול רוסיה, אלופת העולם המכהנת. הכוכבים הגדולים של הנבחרת הם אלו שעשו עבודה מדהימה באליפות אפריקה מוקדם יותר השנה ולכולם שמות קליטים - השוער ז'וריאלי רפאלימנאנה והכובש המצטיין פלביאן רזאפימהטראטרה.



יום ראשון, 20:00, דינאמו זאגרב - היידוק ספליט (הליגה הקרואטית)
ביום ראשון אנחנו יוצאים לדרך עם עוד עונה מרגשת של הליגה הקרואטית, שתציין את עונתה ה-25. הליגה הקרואטית עברה מתיחת פנים וצומצמה ל-10 קבוצות. העונה שלנו תפתח עם דרבי הנצח הקרואטי בין שתי מעצמות העל של הכדורגל המקומי, דינאמו זאגרב והיידוק ספליט.
דינאמו זאגרב היא השליטה הבלתי מעורערת של הכדורגל הקרואטי. מאז הקמת הליגה הקרואטית היא הצליחה לזכות ב-17 אליפויות, כשבעונה שעברה היא זוכה בתואר בפעם העשירית ברציפות. את שליטתה הבלתי מעורערת היא מנסה להנחיל גם בכדורגל האירופי, כשבאמצע השבוע הבא היא תפגוש את פולה אש מלוקסמבורג במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. אפשר להגיד שדינאמו מגיע למשחק הזה כשהיא מארחת במבצר אמיתי - היא ברצף של 26 משחקי דרבי ביתיים ללא הפסד, כשהאחרון היה ב-2003. הסגל שלה עבר שדרוג כשהיא מצליחה להחזיר את אנטה רוקאבינה אחרי עונה אחת בלוקומוטיב זאגרב ולהביא את הצ'יליאני הצעיר אנחלו הנריקז ממנצ'סטר יונייטד, שרק בשבוע שעבר נכנס כמחליף בגמר הקופה אמריקה. לצידם ניתן לציין את הילאל אל ערבי סודאני האלג'יראי, את השוער הפורטוגלי אדוארדו, ואת הכישרון הקרואטי בן ה-20 מרקו פיאצה.
בהיידוק לעומת זאת כבר התחילו את העונה בשבוע שעבר. אחרי שהם נפרדו ב-1:1 בחוץ מול סילאמה קאלב האסטונית, הם הצליחו לרשום ניצחון ביתי עצום של 2:6 ולהעפיל לסיבוב הבא. גם הם ישחקו במהלך השבוע הבא במסגרת האירופית, כשהם יחצו את הגבול ויפגשו את קופר הסלובנית. להיידוק ספליט נמאס להיות בצילה של הקבוצה הגדולה מהבירה והם רוצים בכל מאודם לעשות עוד צעד בדרך לשבור את ההגמוניה של דינאמו זאגרב ולזכות באליפות ראשונה מאז 2005. לקבוצה יש מספר שחקנים זרים כשרוניים כמו טינו-סוון סושיץ', שחקן נבחרת בוסניה ובנו של מאמן הנבחרת לשעבר סאפט סושיץ', וארטם מילבסקי, אחד הכוכבים הגדולים של הכדורגל האוקראיני. כשמדברים על כוכבים בליגה הקרואטית, אנחנו מדברים גם על דור העתיד של הכדורגל המקומי ויש בהיידוק כמה שמות כאלה - מיו צקטאש בן ה-23, שהגיע לפני 5 שנים לקבוצה מהליגה השלישית, פראן טודור בן ה-19, שהתחיל לקבל קרדיט לקראת סוף העונה שעברה, ומעל כולם ניקולה ולאשיץ בן ה-17, שבשנה שעברה דורג על ידי הגרדיאן הבריטי כאחד מ-40 השחקנים הטובים ביותר משנתון 1997 בעולם.



יום שלישי, 20:30, מידטיילנד - לינקולן רד אימפס (מוקדמות ליגת האלופות)
קפצתי קצת קדימה, אבל אני עושה את זה למען מטרה טובה. באמצע השבוע אלופות אירופה יצאו לדרך במוקדמות ליגת האלופות, אבל חלק מהן כבר התחילו לפני שבועיים. אחד השמות העניינים יהיה לינקולן רד אימפס, אלופת גיברלטר, והיא תתארח את מידטיילנד, אלופת דנמרק.
לינקולן רד אימפס עשתה היסטוריה לא קטנה. הקבוצה החביבה מגיברלטר הוגרלה מול סנטה קולומה מאנדורה והצליחה לחלץ ממנה 0:0 ביתי וניצחון חוץ ענק 1:2 ולהפוך לקבוצה הראשונה מגיברלטר שעוברת שלב במפעל אירופי. ללינקולן יש 21 אליפויות בגיברלטר, כשהאליפות האחרונה שלה הייתה ה-13 ברצף. כנהוג בקבוצות מסדר גודל שכזה, מעטים השחקנים בקבוצה שהם מקצוענים של ממש. אחד השמות הבולטים בהקשר הזה הוא ליאם ווקר, שאת רוב שנותיו העביר בליגות הנמוכות בספרד וזכור לנו בעיקר בזכות חצי עונה בבני יהודה. לצידו יש כמה שמות גדולים במונחים מקומיים, אבל רובם גם חובבנים. מי שבולטים הם הצמד רוי צ'יפולינה (קצין מכס) וג'וזף צ'יפולינה (מנהל חשבונות), צמד השוטרים לי קסקיארו (שאגב, כבש את השער הרשמי הראשון של נבחרת גיברלטר) וריאן קסקיארו, והאח שלהם, קייל קסקיארו, שהוא סוכן מכירות במקצועו.
המארחת מידטיילנד רושמת הופעה היסטורית במסגרת מוקדמות ליגת האלופות אחרי שבעונה שעברה הצליחה לזכות לראשונה בהיסטוריה באליפות דנמרק. כעת הקבוצה שואפת לעשות עוד צעד היסטורי קטן ולעלות בפעם הראשונה לשלב הבתים, משימה קשה אבל לא בלתי אפשרית. המאמן, גלן רידרסהולם, החל את הקריירה שלו בתור מאמן הנוער בקבוצה ואט אט הוא קודם לתפקיד עוזר המאמן והמאמן הראשי, תפקיד אותו הוא יבצע זו העונה החמישית ברציפות. השמות המובילים של מידטיילנד כוללים את מרקו אורניה, שלא נמצא בסגל נבחרת קוסטה ריקה לגביע הזהב, טים ספארב הפיני, שמגיע אחרי תקופות יפות בהולנד ובגרמניה, ומרטין פושיץ', מלך שערי הליגה בעונה שעברה. מלבדם, בסגל ניתן למצוא כמה מהשמות שצפויים להוביל את הכדורגל הדני בשנים הקרובות כמו פטריק בנגארד ופיונה סיסטו, שחזרו לא מזמן מהיורו עד גיל 21 עם נבחרת דנמרק.

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (35)

כנהוג בחודשי הקיץ, טורנירים נפתחים בכל שבוע, והשבוע יצא לדרך גביע הזהב, אליפות היבשת של צפון, מרכז אמריקה והקאריביים (או בקיצור CONCACAF). הטורניר יתקיים כרגיל בארה"ב, כשהפעם גם קנדה מצטרפת לחגיגה ושני משחקים יתקיימו בטורונטו.


בדרך כלל נהוג שאלופת הטורניר נשלחת לגביע הקונפדרציות שמתקיים שנתיים מאוחר יותר, אך הפעם החליטו ב-CONCACAF לקיים משחק פלייאוף בין אלופת הטורניר הקודם לבין אלופת הטורניר הנוכחי כדי לקבוע את זהות הנציגה. במקרה שבו ארה"ב תזכה שוב בטורניר, המשחק יבוטל.
אז נתחיל בסקירה שלנו - 12 נבחרות, 3 בתים וגביע מוזהב אחד.



בית א'
הנבחרות: ארה"ב, פנמה, האיטי, הונדורס
את נבחרת ארה"ב באמת שאין כבר צורך להציג. הנבחרת החזקה ביבשת שזכתה ב-4 מתוך 7 הטורניר האחרונים רוצה לזכות בטורניר פעם נוספת במטרה להשתוות לראשונה בהיסטוריה למספר התארים של מקסיקו. מי שיכלה לאיים עליה בבית הזה היא הונדורס, אבל אל הטורניר הזה היא עולה בקושי אחרי שסיימה במקום ה-5 בגביע מרכז אמריקה ולאחר ניצחון על גיאנה הצרפתית במשחק פלייאוף. פנמה היא נבחרת שהוכיחה כבר כמה היא יכולה להיות מסוכנת, אחרי שבטורניר הקודם היא ניצחה את מקסיקו פעמיים - פעם אחת בשלב הבתים ופעם אחת בחצי הגמר, וגם הפעם היא תנסה להגיע כמה שיותר רחוק. את הבית משלימה האיטי, נבחרת שהיא בהחלט לא מאריות היבשת.
שימו עין על:
בארה"ב שימו לב למשחק שחקנים צעירים כשרוניים שכבר נתנו הופעות לא רעות גם במונדיאל בשנה שעברה כמו די'אנדרה ידלין, ארון יוהאנסון ומיקס דיסקרוד. בהונדורס הכל יסוב סביב מיינור פיגרואה הוותיק ויורשו להמשך, אנדי נחאר. בפנמה יככב ארמנדו קופר, שמשחק בסנט פאולי, ולואיס טחאדה בן ה-33 שמשחקו בפרו. הכוכבים של נבחרת האיטי הם ז'אן סוני אלסנה, שעבר בקיץ מפטרלול לסטיאווה בוקרשט, ורז'ינאל גורו, שמשחק ברוסטוב.
שחקנים שמוצאים רק בטורניר כזה:
בנבחרת האיטי משחק ז'אן אלכסנדר. הוא שיחק בשנים האחרונות ב-MLS, אבל הוא החליט שנמאס לו ונדד לקבוצת נגרי סמבילאן מהליגה המלזית. עוד שחקן כזה בנבחרת האיטי הוא ביטלו ז'אן ז'אק, שמשחק במיידז' לגניצה מליגת המשנה הפולנית.



בית ב'
הנבחרות: קוסטה ריקה, אל סלבדור, ג'מייקה, קנדה
אם יש נבחרת שחולמת להגיע רחוק ולזכות בטורניר יותר מכולן, מדובר בקוסטה ריקה. הנבחרת שבשנה שעברה הייתה הנבחרת שהגיעה הכי רחוק מבין נבחרות היבשת במונדיאל והפכה לנבחרת הבכירה ב-CONCACAF על פי דירוג פיפ"א, חולמת לשחזר את ההצלחה שלה גם בטורניר היבשתי. בשלב המוקדם לא מחכים לה אתגרים גדולים במיוחד. קנדה, למרות העובדה שתארח משחק אחד בטורונטו, לא נחשבת לאיום גדול במיוחד, ג'מייקה מגיעה אחרי הטיול הקצר שלה בקופה אמריקה, ואל סלבדור מעולם לא נחשבה לכוח משמעותי ביבשת.
שימו עין על:
קוסטה ריקה לא מגיעה עם כל הכוכבים מהמונדיאל, אבל שני שמות שאמורים להמשיך ולהצעיד את הנבחרת נמצאים כאן: ג'ואל קמפבל (בן 23, ויאריאל) וכריסטיאן גמבואה (בן 25, ווסט ברומיץ'). באל סלבדור יסמכו על נלסון בוניז'ה מוויטורול הרומנית ודארווין סרן שמשחק באורלנדו סיטי. בקנדה כמו תמיד ג'ונתן דה גוסמן יהיה השם המוביל, אבל לידו יש את ראסל טייברט וג'ונתן אוסוריו שמככבים ב-MLS. ג'מייקה כהרגלה מבוססת על שחקנים מהליגות באנגליה כמו כריס האמפרי מפרסטון, ווס מורגן מלסטר ואדריאן מריאפה מקריסטל פאלאס.
שחקנים שמוצאים רק בטורניר כזה:
אני מאמין שבחו"ל ידברו על החלוץ של נבחרת קנדה, טוסיין ריקטס, שבקושי כבש בקבוצת התחתית הפועל חיפה. מלבדו אפשרו לדבר גם על מייקל אומאניה מקוסטה ריקה, שהשתדרג לאחר המונדיאל ועבר לפרספוליס האיראנית, דוויין מילר מג'מייקה, שמשחק בקבוצת סיריאנסקה מליגת המשנה בשבדיה (קבוצה שמייצג אגב את המיעוט הסורי-ארמי בשבדיה, או בקיצור את האשורים).



בית ג'
הנבחרות: מקסיקו, גוואטמלה, טרינידד וטובגו, קובה
אחרי שנבחרת ב' חזרה הביתה מוקדם בקופה אמריקה, מקסיקו מגיעה למטרה העיקרית שלה הקיץ והוא להשיב את התואר שאבד לפני שנתיים. לצורך כך הנבחרת שהרשימה במיוחד במונדיאל האחרון והודחה באופן די מפוקפק הרימה נבחרת שכרגיל משלבת בין הכוכבים המקומיים לבין אלו שנותנים בראש באירופה. מולה יעמדו שלוש נבחרות לא מרשימות, אבל כל אחת מהן יכולה להפתיע ביום נתון. גוואטמלה חוזרת לטורניר אחרי שלא השתתפה בטורניר הקודם ובכיסה מדליית הכסף מגביע מרכז אמריקה בשנה שעברה. לצידה נמצאות טרינידד וטובגו, שעברו הרבה שנים מאז ששיחקו בה שחקנים גדולים כמו דווייט יורק, וקובה, שהעניין העיקרי בה יהיה ביקור ראשון של נבחרת קובנית על אדמת ארה"ב אחרי התחממות היחסים בין המדינות.
שימו עין על:
אם נתחיל להגיד את השמות של שחקני נבחרת מקסיקו זה פשוט לא יגמר - חסוס קורונה, מיגל לאיון, גיז'רמו אוצ'ואה ועוד ועוד, וזה לפני שהזכרנו כמובן את צ'יצ'אריטו שעומד בכוננות הקפצה לאחר העפלת מקסיקו לרבע הגמר. בטרינידד מדברים בעיקר על קנוויין ג'ונס מקארדיף וחאלים היילאנד מגנק, בגוואטמלה זה סטפנו צ'ינקוטה מחמניצר (ליגה שלישית בגרמניה) ואילו קובה מגיעה עם סגל שכולו מבוסס על הליגה המקומית והכוכב שלהם הוא ינייר מארקז קשישא בן ה-36.
שחקנים שמוצאים רק בטורניר כזה:
דיברנו כבר על שחקן מהליגה השלישית בגרמניה בגוואטמלה, אבל לצידו ניתן למצוא מינור לופז שמשחק באתלטיקו דה פורטוגל מהליגה השלישית בארצו. בטרינידד וטובגו מסתובבים שמות מעניינים כמו דאנייל סיירוס מהאנוי T&T הווייטנאמית, לסטר פלטייר מסלובן ברטיסלבה וג'ונתן גלן מוסטמאנייר האיסלנדית.