קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (34)

סוף השבוע האחרון של חודש יוני הוא נקודת מעבר מעניינת בכדורגל. זה הרגע שבו הקבוצות משאירות מאחוריהן את העונה שהסתיימה ומתחילות להגביר את הקצב בהכנות לעונה הבאה. אנחנו לעומת זאת נבקר בשלוש מסגרות שנמצאות באמצע העונה מבחינתן: המפעלים היבשתיים באפריקה בהם שלב הבתים יוצא לדרך, הליגה הלטבית שתספק לנו את המפגש בין שתי האימפריות הגדולות של הכדורגל המקומי וגם ניתן גיחה לקזחסטן, שם ננסה להכיר קצת יותר טוב את אורדבאסי, היריבה הבאה של בית"ר ירושלים.



יום שבת, 14:00, קייסאר קיזילורדה - אורדבאסי (הליגה הקזחית)
מעבר להרי החושך של מזרח אירופה, נמצאת קזחסטן. המדינה שנמצאת במרכז אסיה כבר כיכבה אצלנו לפני שלושה חודשים, והפעם אנחנו חוזרים כדי להכיר קצת יותר טוב את אורדבאסי שימקנט, שתגיע לטדי בעוד שבועיים למשחק מול בית"ר ירושלים.
אורדבאסי היא קבוצה שרחוקה מאוד מהרמה של אסטנה, אקטובה ושחטיור קרגאנדי שהספקנו להכיר בשנים האחרונות. הקבוצה הוקמה בשנת 2000 בעקבות איחוד בין שתי קבוצות בינונית מהעיר שימקנט, ז'יגר וטומיריס, אבל גם הקבוצה המאוחדת לא הצליחה לעשות יותר מדי. את ההישג הראשון שלה היא רשמה בשנת 2011, אז היא הצליחה לזכות בגביע הקזחי אחרי ניצחון 0:1 מול טובול קוסטנאי. ההישג ההוא הובילה אותה להעפלה ראשונה למפעלים האירופיים, כשהיא מצליחה להדיח את יאגודינה הסרבית בסיבוב הראשון ובסיבוב השני היא מקשה על רוזנבורג. את הכרטיס לליגה האירופית העונה היא מצליחה להשיג מהמקום הרביעי בליגה.
העונה הנוכחית היא די מוזרה עבור אורדבאסי. היא הפסידה רק בשלושה משחקים מתוך 17, אבל יותר מדי תוצאות תיקו מציבות אותה במקום ה-5 במרחק של 9 נקודות מאקטובה המוליכה. גם קמפיין הגביע של אורדבאסי הסתיים מוקדם, עם הדחה בשמינית הגמר מול טראז. מאמן אורדבאסי, ויקטור קומיקוב הרוסי, מאמין בשחקניו, ויותר מזה הוא כבר מכיר את הכדורגל הישראלי - לפני שנתיים הוא אימן את שחטיור קרגאנדי כשהם שיחקו בליגה האירופית מול מכבי חיפה.
אז למי שווה לשים לב? אחד השמות המקומיים הבולטים הוא רינאט אבדולין, בן 33, שחקן נבחרת קזחסטן ומי שאחראי לאחד השערים המפתיעים בקמפיין מוקדמות היורו עד כה. שם מעניין נוסף הוא אלכסנדר גיינריך, בעל 84 הופעות בנבחרת אוזבקיסטן, שמגיע לקבוצה אחרי שלוש עונות באקטובה ושיחק גם ברוסיה, דרום קוריאה ובאמירויות. שימו לב גם לקירילו פטרוב, אוקראיני שהיה אחד מהגיבורים של הזכייה באליפות אירופה עד גיל 19 ב-2009 עם נבחרתו. גם שחקן צעיר ומבטיח בכדורגל הקזחי יש במועדון, ירקבולאן טונגישבאייב שמשחק גם בנבחרת עד גיל 21.



יום ראשון, 17:00, סקונטו ריגה - ונטספילס (הליגה הלטבית)
הכדורגל הלטבי סיפק לאורך השנים לא מעט שחקנים מוצלחים, אבל הליגה המקומית נמצאת במשבר. הליגה, שלא נחשבת לאחת הטובות באירופה, התחילה את העונה עם 8 קבוצות, אבל מאז קבוצה אחת התפרקה והליגה המצומצמת מנסה לייצר מתח ותחרות. בדיוק לשם כך יש לנו את שתי האימפריות הגדולות של הכדורגל המקומי - ונטספילס וסקונטו ריגה.
סקונטו ריגה הוקמה אחרי נפילת בריה"מ והשתלטה די בקלות על הכדורגל הלטבי. היא זכתה ב-14 האליפויות הראשונות במדינה, בין 1991 ל-2004. מאז, שילוב של צמצום פערים מצד יתר קבוצות הליגה ודעיכה כלכלית של סקונטו הובילו לכך שהיא זוכה רק באליפות אחת מאז שנת 2004. אחרי 9 משחקים, סקונטו חולמת על תואר נוסף, כשהיא ניצבת במקום השלישי עם משחק פחות מהמוליכה לייפאיה ובהפרש של 4 נקודות. מאמן הקבוצה, הגאורגי טמאז פרטיה, הוא מאמן סקונטו מאז 2013, אבל גם הוא לא הצליח לשבור את בצורת התארים של המועדון. כוכבי הקבוצה הם ולדיסלאבס גוסטובסקיס, מלך שערי הקבוצה העונה עם 5 שערים, ארתוראס קרשאוסקאס, עוד שחקן שיודע לכבוש בצרורות, ואולגס טימופייבס, שהיה אחד מהשחקנים הדומיננטיים באליפויות של ונטספילס בשנתיים האחרונות. שימו לב גם למינדאוגס קלונאס, שחקן נבחרת ליטא ששיחק בעונה שעברה בהפועל חיפה וגם הוא מטייל בריגה.
אחת הקבוצות שבזכותן נשברה ההגמוניה של סקונטו ריגה היא ונטספילס. הקבוצה החביבה שזכתה באליפות בשתי העונות האחרונות רוצה להמשיך לאליפות שלישית ברציפות וכרגע היא לא רחוקה משם. ונטספילס מדורגת במקום השני, במרחק של 2 נקודות מהמקום הראשון וגם לה יש משחק חסר. המאמן, יורגיס פוצ'ינסקיס, הוא זה שאחראי להצלחה של ונטספילס בשנים האחרונות והוא זכור גם כשחקן נבחרת לטביה בהופעתה ההיסטורית ביורו 2004. אל תפספסו את ריטוס קריאוקליס, שחזר ללטביה אחרי ששיחק באזרבייג'ן ובדרום אפריקה, ג'ירטס קארלסונס, שחקן ותיק בן 34 שגם לו יש ברזומה עונה במקום מעניין, הליגה האינדונזית, והשוער ויטאליס מלניצ'נקו, שב-9 משחקיו העונה ספג רק שער אחד.


יום ראשון, 22:30, אל אהלי - אספרנס (גביע הקונפדרציה האפריקאית)
בסוף השבוע הקרוב יצא שלב הבתים בשני המפעלים היבשתיים של אפריקה. המשחק המרכזי והמעניין יגיע דווקא מגביע הקונפדרציה האפריקאית, המפעל המשני, כשהוא יפגיש בין שתי קבוצות חזקות במיוחד - אל אהלי המצרית ואספרנס הטוניסאית. המשחק הוא שחזור של גמר ליגת האלופות מ-2012, אז אל אהלי זכתה עם ניצחון 2:3 בסיכום שני המשחקים.
הכדורגל במצרים, כמו כל דבר אחר במדינה, נמצא עדיין במשבר שהוא תוצר של ההפיכות במדינה בשנים האחרונות. אירועי פורט סעיד וההתפרעות במשחקה של זמאלק מוקדם יותר העונה הצליחה לגרום לקריסה של ממש בכדורגל המצרי. העונה אל אהלי רחוקה מאליפות - היא במקום השני במרחק של 9 נקודות מזמאלק המוליכה כשנותרו עוד 15 נקודות בקופה. תוסיפו לזה את העובדה שהיא מגיעה לשלב הבתים כאן אחרי הדחה במוקדמות ליגת האלופות מול מגרב טטואן המרוקאית, ובקבוצה הגדולה מקהיר רוצים לעשות משהו שימתיק קצת את הגלולה המרה העונה. השחקנים המובילים של אהלי הם ארבעה שחקנים מקומיים מובילים: עימאד מותעב, בעל 70 הופעות בנבחרת ומשחק בקבוצה מאז 2002, גדו, שהתמקם מחדש בכדורגל המצרי אחרי נדודים להאל סיטי, חוסאם ע'אלי, שגם הוא חוזר אחרי טיול באנגליה ובבלגיה, ומחמוד חסן, המכונה טרזגה, שבגיל 20 נחשב לאחד השחקנים המבטיחים של הכדורגל המצרי.
אספרנס הטוניסאית חוותה את אותו תהליך בדיוק כמו אל אהלי. את העונה היא התחילה כאלופת טוניסיה ובליגת האלופות, אבל הדחה במוקדמות מול אל מריח הסודאנית שלחה אותם אל המפעל המשני. גם בליגה המקומית נחלה אספרנס אכזבה אחרי שסיימה רק במקום השלישי, כשהיא רואה את קלוב אפריקן יריבתה השנואה זוכה באליפות ראשונה אחרי 7 שנים. מאמן הקבוצה, ז'וזה אניגו הצרפתי, יודע איך זה להוביל קבוצה במסגרת בינלאומית, כשהוא זה שהוביל את מארסיי לגמר גביע אופ"א ב-2004. השחקנים הבכירים בקבוצה הם האריסון אפול, שחקן נבחרת גאנה, אחמד עכאישי, שהיה מלך שערי הקבוצה בליגה העונה עם 10 שערים, וחוסיין ראגד הוותיק, שהעביר את שנותיו בצרפת, צ'כיה וטורקיה לפני שעבר לשחק במולדת הוריו.

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (33)

המדור השבועי מצריך מאיתנו קצת מאמץ בחודשי הקיץ, ולכן אנחנו יוצאים השבוע לטיול שיכלול שלושה אירועי ספורט שונים למדי: כוכבי העתיד של הכדורגל המקצועני ישחקו באליפות אירופה עד גיל 21, הכדורגל החובבני יותר יספק לנו משחק צמרת מהליגה באיסלנד ולתוספת קצת שונה נבקר בגרמניה עם משחק מכריע בסדרת הגמר של ליגת הכדורסל המקומית.



יום שבת, 21:45, גרמניה - דנמרק (אליפות אירופה עד גיל 21)
רק לפני שנתיים כוכבי המחר התרוצצו בבלומפילד ובטדי, והשנה אנחנו נמצאים בצ'כיה. מלבד היוקרה בתואר, השנה מחכה בונוס גם ל-4 הנבחרות הטובות ביותר בטורניר בדמותו של כרטיס לטורניר האולימפי בריו בשנה הבאה. בפתיחת המחזור השני של שלב הבתים עומד במוקד המפגש בין גרמניה לדנמרק.
אחרי שהגרמנים משתלטים כמעט על כל חלקה טובה בכדורגל העולמי, עכשיו הגיע תורה של הנבחרת הצעירה. לפני 6 שנים, בתצוגה מרשימה במיוחד, הביסה הנבחרת הצעירה של גרמניה 0:4 בגמר הטורניר את אנגליה וחלק גדול משחקני הנבחרת הפכו בהמשך לשחקני מפתח בנבחרת שזכתה במונדיאל בשנה שעברה. המאמן, הרוסט הרובש, שהיה אחד מכוכבי המבורג בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, נמצא בסגל האימון של נבחרות גרמניה מאז שנת 2000 והוא שואף להשלים טרבל אחרי שזכה באליפות אירופה עד גיל 17 ועד גיל 19. למעט שלושה שחקנים (טר שטגן מברצלונה, אמרה צ'אן מליברפול וסרג' גנאברי מארסנל), הסגל כולו משחק בליגה המקומית. שמות בולטים נוספים הם מוריץ לייטנר משטוטגארט, קווין פולאנד מהופנהיים ופיליפ הופמן מקייזרסלאוטרן.
דנמרק יכולה להיות מאוד מעודדת מפתיחת הטורניר המרשימה שלה. ניצחון 1:2 על צ'כיה המארחת במשחק הפתיחה מהווה המשך לתצוגת הכדורגל של הדנים שמתבטאת גם בנבחרת הבוגרים. לנבחרת דנמרק יש סגל מצויין שכולל 10 שחקנים שכבר רשמו הופעה בנבחרת הבוגרת ומאמן אחד, יס טורופ, שכמאמן אחראי לאחד מהתארים המפתיעים בכדורגל הדני בשנים האחרונות - זכייה בגביע עם אסביירג ב-2013. בין השמות המרכזיים של הנבחרת ניתן למצוא את פייר הייביירג, שחקן של באיירן מינכן שהושאל העונה לאוגסבורג, ויקטור פישר מאייאקס, שבגיל 18 כבר היה שחקן בנבחרת הבוגרת, יאניק וסטרגארד מוורדר ברמן, ויוסוף פולסן, בן לאב טנזני ואם דנית שכבש בשבוע שעבר את שער הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת.



יום ראשון, 16:00, באמברג - באיירן מינכן (הליגה הגרמנית בכדורסל)
הכדורסל הגרמני מסיים את העונה בדרך הכי טובה שאפשר לעשות את זה עם משחק חמישי בסדרת הגמר. הגמר השנה מפגיש בין באמברג לבאיירן מינכן, שתי קבוצות שאט אט נוגסות בדומיננטיות של אלבה ברלין בבונדסליגה.
באמברג, הידועה בשמה הרשמי ברוז באסקט, מצליחה לחזור לבמה המרכזית של הכדורסל הגרמני אחרי שבעונה שעברה היא הודחה במפתיע ברבע גמר הפלייאוף. את העונה הסדירה שלה היא סיימה במקום הראשון, והיא המשיכה לשני סוויפים בפלייאוף מול לודוויגסבורג ואולם. מאמנה של הקבוצה, אנדראה טרינקיירי, מחזיק בארון תארים די מדולל שכולל רק את הסופרקאפ האיטלקי עם קאנטו ב-2012, אבל הוא מגיע לבאמברג אחרי עונה מצויינת שבה הצליח להוביל את קאזאן לגמר היורוקאפ. השחקנים המובילים הם בראד וונאמייקר, שכבר נבחר העונה לחמישייית העונה בליגה ולשחקן המצטיין באולסטאר, ריאן תומפסון, שזכה בעונה שעברה באליפות בלגיה, יאניס סטרלנייקס הלטבי, שנחשב לאחד השחקנים המובילים בארצו, וג'וש דאנקן מיודענו, ששיחק במכבי אשדוד והפועל ירושלים לפני שעבר לעשות עבודה מצויינת בגרמניה.
באיירן מינכן היא סיפור מעניין. ב-2008 הוחלט להקים מחדש את הקבוצה במטרה להשתלט על הכדורסל הגרמני בדיוק כפי שקרה בכדורגל. העונה הקודמת של באיירן הייתה מצויינת והסתיימה עם מקום בטופ 16 של היורוליג ואליפות גרמניה עם ניצחון 1:3 בסדרת הגמר מול אלבה ברלין. העונה הזו הייתה קצת יותר קשה לבאיירן, כשהיא נדחקה לאחור בליגה עם המקום ה-3 בעונה הסדירה והודחה בשלב הראשון ביורוליג. גם הפלייאוף של באיירן הולך יותר קשה עם ניצחון 1:3 ברבע הגמר מול פרנקפורט וסדרה מתישה של חמישה משחקים מול אלבה ברלין שהסתיימה בניצחון בהארכה. המאמן הוותיק סבטיסלאב פשיץ' רוצה להפוך לאחד המאמנים המעוטרים בכדורסל בגרמניה עם אליפות שנייה בבאיירן ושישית בגרמניה. לצורך המשימה הזו יש לו כמה שחקנים עם ניסיון מרשים כמו בו מקאלב, המקדוני המתאזרח שרוצה לזכות באליפות במדינה רביעית בקריירה, ניהאד ג'ג'וביץ', הקלע המצטיין בליגה ודושקו סבאנוביץ', שהגיע אחרי 3 עונות באנאדולו אפס.



יום ראשון, 23:00, הפנארפיורדור - בריידאבליק (הליגה האיסלנדית)
הכדורגל האיסלנדי רושם התקדמות מאוד גדולה בשנים האחרונות, אבל הליגה המקומית היא עדיין ביתם של שחקנים שכדורגל הוא לא בהכרח המקצוע העיקרי שלהם. כך לדוגמה קיבלנו קבוצה כמו סטיארנן. ביום ראשון אנחנו נהיה עם משחק העונה בין שתי הקבוצות המוליכות את הליגה עד כה.
הפנארפיורדור, מוליכת הטבלה, רוצה להחזיר לעצמה את התואר העונה. הקבוצה שהוליכה במשך כמעט כל העונה את הליגה, הפסידה את האליפות במחזור האחרון בהפרש של נקודה בלבד. כאמור, את העונה הזו הם פותחים כשהם במקום הראשון עם 19 נקודות. מאמן הקבוצה, היימיר גודיונסן שמוליך את הקבוצה מאז 2009, שואף לזכות העונה בתואר השלישי שלו במועדון. לשם כך יש לו כמה שחקנים זרים מעניינים כמו אמאט דיידיו שהגיע משריף טיראספול, ושני שחקנים אנגלים שגדלו במועדונים גדולים אבל מאז הפכו לשחקני מפתח בליגה האיסלנדית, סם טילן, בוגר מחלקת הנוער של צ'לסי, וסם היוסון, בוגר מחלקת הנוער של מנצ'סטר יונייטד. גם בקרב האיסלנדים יש כמה שחקנים בעלי שם כמו ביארני וידארסון, ששיחק בבלגיה ובנורבגיה, ואטלי וידאר ביירנסון, שמשחק בקבוצה מאז שנת 2001 ורשם מעל ל-200 הופעות במועדון.
בריידאבליק היא קבוצה צנועה שזכתה פעם אחת בלבד באליפות, אבל העונה היא פותחת עם לא מעט תיאבון לתואר נוסף. מוקדם יותר העונה היא זכתה בגביע הליגה אחרי ניצחון 0:1 מול אקוריירי ובליגה הם נמצאים במקום השני, נקודה מהפנארפיורדור, אבל הם עדיין לא הפסידו העונה. מאמן הקבוצה, ארנאר גריטארסון, הוא אחד השחקנים הגדולים שיצאו מהמועדון - 71 הופעות בנבחרת איסלנד, קריירת משחק שכוללת את אא"ק אתונה ולוקרן וקריירת אימון שכוללת תפקידים מקצועיים באא"ק ובקלאב ברוז'. השמות המובילים של המועדון הם גונלייפור גונלייפסון, השוער הוותיק בן ה-39, גודיון לידסון, מלך שערי הקבוצה העונה עם 4 שערים ב-8 משחקים, ושני שחקנים שהם אגדות במועדון, ארנור סוויין אדאלסטיינסון (217 הופעות ליגה) ואולגייר סיגורגיירסון (315 הופעות ליגה, שיאן המועדון).

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (32)

פגרת נבחרות, שמש שעושה חשק לים, ואנחנו כרגיל עם המדור השבועי. אז בלי לבזבז זמן, יוצאים לדרך.



יום שישי, 22:00, מרוקו - לוב (מוקדמות גביע אפריקה 2017)
ביום שישי יתחיל עוד טורניר מוקדמות באפריקה, כשאחד המשחקים הראשונים יהיו הדרבי הצפון אפריקאי בין מרוקו ללוב.
מרוקו חוותה חוויה לא נעימה באליפות אפריקה האחרונה. היא הייתה אמורה לארח את הטורניר, אבל מגפת האבולה גרמה לה לסרב בתוקף לארח. ההתאחדות האפריקאית בהתחלה השעתה את מרוקו לחלוטין, אבל הערעור התקבל, ואריות האטלס ינסו לחזור לטורניר הגדול של אפריקה. באדו אזאקי, או בקיצור זאקי, מי שהיה אמור להוביל את הנבחרת המרוקאית בטורניר האחרון, עדיין כאן, ומבחינתו מלבד העפלה לטורניר הוא חולם גם על העפלה ראשונה למונדיאל מאז 1998. לא מעט שמות גדולים כמו עאדל תעראבט, יונס בלהנדה ומרואן שמאח נשארו מחוץ לסגל, אבל המרוקאים מגיעים עם לא מעט כוכבים גדולים. בראש ניצבים הקפטן, מהדי בנעטיה מבאיירן מינכן, וסגנו, חוסיין חארג'ה הוותיק מסושו, ולצידם ניתן למצוא את נורדין אמראבט ממלאגה, עומאר אל קאדורי מטורינו וזקאריה לביאד מוויטסה. שם מעניין נוסף הוא האשים מאסטור, אחד מכשרונות העתיד של הכדורגל המרוקאי שמשחק באקדמיה של מילאן וזומן לנבחרת כשהוא בן 16 בלבד.
המצב הקשה בלוב ממשיך להשפיע גם על הנבחרת הלאומית. בטורניר המוקדמות האחרון לוב הודחה בסיבוב המוקדמות מול רואנדה, אבל בנבחרת עדיין שומרים על אופטימיות. את לוב מוביל חאבייר קלמנטה, לשעבר מאמן נבחרת ספרד, שמאמן אותה ברציפות מאז 2012. לאור המצב, רוב השחקנים משחקים בליגה המקומית ושחקנים אחמד בנעלי, מוחמד אל מוניר ואיימון זאייד נשארו מחוץ לסגל. אם אתם חוששים מסגל שמבוסס על ליגה חלשה, אז הרשו לי לספר לכם שלפני שנה סגל דומה תחת שרביטו של קלמנטה זכה באליפות אפריקה, טורניר שבו הנבחרות מבוססות על שחקנים מהליגה המקומית. מי שכן זומן ועשוי להוביל את הנבחרת הוא הקפטן, עלי סלאמה מאל אהלי טריפולי, טאריק אל גאמל מאלי אהלי בנגאזי וחאלד אל וורפלי מאל מאדינה טריפולי.



יום שבת, 21:45, צפון אירלנד - רומניה (מוקדמות יורו 2016)
אחרי ההגרלה התברר שבית 6 של המוקדמות יהיה משעמם במיוחד. כשראש הבית היא יוון, היה נראה שוב שהיוונים בדרך לעלות לטורניר בהליכה, בייחוד לאחר ההרחבה שלו. הטורניר החל, ולמרבה ההפתעה יוון נמצאת במקום האחרון בבית עם 2 נקודות, אחרי איי פארו. ביום שבת נפגשות שתי הנבחרות המוליכות את הבית, צפון אירלנד ורומניה, כשכל אחת מהן יודעת שניצחון יקרב אותה צעד נוסף לעבר השאנז אליזה.
נבחרת צפון אירלנד היא נבחרת שידועה בזכות הביתיות שלה. כמו כל נבחרת באיי הבריטיים, לצפון אירלנד יש קהל אוהדים מסור שמגיע לכל משחק בווינדזור פארק בבלפסט, כשהם שואגים את קריאת העידוד האהובה עליהם - "We're not Brazil, we're Northern Ireland" (אנחנו לא ברזיל, אנחנו צפון אירלנד). המאמן, מייקל אוניל, מוביל את צפון אירלנד בקמפיין שלישי שלו, והוא שואף לעשות את הבלתי יאמן ולהעפיל לטורניר ראשון עם הנבחרת מאז מונדיאל 1986. כמיטב המסורת של הנבחרות הבריטיות, גם הסגל של צפון אירלנד מבוסס על שחקנים מהכדורגל האנגלי כמו ג'וני אוואנס ממנצ'סטר יונייטד, סטיבן דייויס מסאות'המפטון ורוי קארול הוותיק מנוטס קאונטי, אבל מחוץ לאנגליה היא מביאה את שיין פרגוסון של ריינג'רס וקייל לאפרטי ששיחק במהלך העונה האחרונה בריזספור הטורקית. שם מעניין נוסף הוא ארון יוז, שצפוי לרשום הופעה נוספת ולהעלות את מאזנו ל-97 משחקים בינלאומיים, מה שיקרב אותו להיות הצפון אירי השני שמגיע ל-100 (הראשון היה פאט ג'נינגס).
החברים מבוקרשט עדיין זוכרים את הטעם של טורנירים בינלאומיים. הטורניר האחרון שלהם היה יורו 2008, אבל מאז הם הצליחו לפספס בכל פעם מחדש, כולל הדחה בפלייאוף מונדיאל 2014 מול יוון. הרומנים פתחו את הקמפיין מצויין עם 4 ניצחונות ותיקו, כשבין התוצאות נמצא גם ניצחון חוץ מרשים מאוד מול היוונים, שהיו כאמור הפייבוריטים לפני פתיחת הטורניר. למרות הפתיחה המצויינת הרומנים החליפו מאמן, כשוויקטור פיצורקה העדיף חוזה שמן בליגה הסעודית, ובמקומו הגיע אנגל יורדנסקו, שאימן את רומניה בשני מונדיאלים ויורו אחד. כל השמות הגדולים של הכדורגל הרומני כאן כמו רזבאן ראץ מפאוק סלוניקי, צ'יפריאן טטרושאנו מפיורנטינה, ולאד קיריקש מטוטנהאם וקלאודיו קסרו מאל גראפה הקטארית. שם מעניין נוסף הוא שחקן הפועל באר שבע, אובידיו הובאן, שחוזר לסגל.



יום ראשון, 23:00, קובה - קורסאו (מוקדמות מונדיאל 2018)
סיבוב המוקדמות השני של מונדיאל 2018 בצפון אמריקה מוביל אותנו לקראת כמה וכמה משחקי גומלין מרתקים. אחד מהם יתקיים בהוואנה, כשקובה תארח את נבחרת קורסאו.
קובה, המדינה שכולם אוהבים לאהוב מאז שהיא התחילה לחמם את יחסיה עם המערב, חולמת על העפלה למונדיאל ראשון מאז 1938. לפני כמעט 80 שנה הקובנים רשמו סנסציה ענקית כשהדיחו את רומניה בשמינית הגמר, כשהטורניר עוד התקיים בשיטת נוקאאוט, וגם הדחה מכאיבה בדמות תבוסה 8:0 מול שבדיה לא יכלה למחוק את פיסת ההיסטוריה הזו. המאמן, ראול גונזאלס טריאנה, רשום על אחד מהישגי השיא של הכדורגל הקובני בשנים האחרונות, מקום 4 עם הנבחרת עד גיל 20 באליפות צפון אמריקה והעפלה למונדיאליטו לפני שנתיים. בסגל, שעבורו מדובר גם בהכנה לגביע הזהב שיפתח בעוד חודש, ניתן למצוא רק שחקנים מהליגה המקומית, כשהבולטים הם ינייר מארקס הוותיק, שרשם 114 הופעות, ושחקנים כמו מייקל רייס ואדריאן דיס פה, שהיו מגיבורי הנבחרת עד גיל 20 לפני שנתיים.
גם לקורסאו יש סיפור מעניין. שטח החסות ההולנדי היה במשך שנים כר פורה לשחקני העתיד של הנבחרת ההולנדית כמו הדוויגס מאדורו, לירוי פר וגרגורי ואן דר ויל. אבל שחקן אחד נמצא מעל כולם והיום הוא שם כדי להוביל את הנבחרת, פטריק קלייברט, שרשם 79 הופעות בנבחרת הולנד, שיחק במונדיאל 1998 והיה עוזר המאמן של ואן חאל במונדיאל האחרון. קלייברט לקח על עצמו את המשימה הלא פשוטה והצליח לגייס לא מעט שחקנים לנבחרת. וכך לצד שאנון קארמליה מקאוק, קבוצת ליגה שלישית בהולנד, וג'ייסון ואל מטילבורג, קבוצת ליגה שישית בהולנד, נמצאים היום שחקנים כמו קוקו מרטינה ודאריל לאכמן מטוונטה, קמי אוגוסטין מברייטון, ריחאירו מולנס מראפיד בוקרשט, וחבארו נפומוקנו מפטרולול.

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (31) - חלק ב'

הגיע הזמן להמשיך בטיול שלנו ברחבי קנדה עם החלק השני של הסקירה לקראת מונדיאל הנשים (ומי שעדיין לא קרא, מוזמן ללחוץ כאן ולקרוא את החלק הראשון)



בית 4
הנבחרות: ארה"ב, אוסטרליה, שבדיה וניגריה
אם לא הפורמט החדש, שיכול להוביל 3 נבחרות מאותו הבית לשמינית הגמר, כנראה שהבית הזה היה זוכה לכינוי המחייב של בית המוות.
ארה"ב, אחת הנבחרות הכי חזקות בעולם, מחכה יותר מדי זמן לגביע שלישי. מאז הגמר ההיסטורי של 1999, האמריקאיות הצליחו לזכות בשלוש מדליות זהב אולימפיות, אבל לא הצליחו ברגעי האמת של המונדיאל - עם הפסדים לגרמניה (חצי גמר 2003) וברזיל (חצי גמר 2007), והפסד צורם בפנדלים מול יפן בגמר לפני 4 שנים.
אבל לא רק להן יש מה למכור בבית הזה. שבדיה, סגנית האלופה מ-2003, שמצליחה מדי טורניר להגיע לשלבים המאוחרים, חולמת הפעם לזכות בתואר בינלאומי ראשון מאז אליפות אירופה ב-1984. ניגריה, אלופת אפריקה הנצחית, רוצה להיות זו שתפריע לכולן ולגנוב נקודות כשצריך, ואוסטרליה, שהצליחה לעלות לפני 4 שנים לרבע הגמר על חשבון נבחרת נורבגיה, חולמות להיות גורם משמעותי בבית הזה.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
אם נתחיל לפרט את השחקניות הבכירות של ארה"ב כנראה שלא נסיים לעולם אבי וומבאך, כריסטין ראמפון והשוערת הוותיקה הופ סולו, יהיו השחקניות המובילות של הנבחרת. בשבדיה ניתן למצוא את לוטה שלין, נילה פישר, קוסובארה אסלני (שחקנית שבדית, מוצא בלקני, משחקת בפריס סן ז'רמן - לא מוכר קצת הסיפור הזה?). שימו לב גם לאמילי ואן אגמונד, שחקנית נבחרת אוסטרליה שבגיל 21 רושמת מונדיאל שני, ואסיסאט אושואלה, שחקנית נבחרת ניגריה שהייתה בשנה שעברה מלכת השערים והשחקנית המצטיינת באליפות העולם עד גיל 20.



בית 5
הנבחרות: ברזיל, דרום קוריאה, ספרד וקוסטה ריקה
גם הבית הזה כולל נבחרת אחת גדולה במיוחד ושלוש נבחרות שיאבקו ראש בראש על המקום לשמינית הגמר.
ברזיל היא אומת הכדורגל הגדולה בעולם, והדבר הזה לא מדלג על כדורגל הנשים. עם זאת, נבחרת ברזיל עדיין לא זכתה באליפות העולם, ואפילו יותר מזה היא הצליחה לעלות רק פעם אחת לגמר. אחרי שהודחה ברבע גמר המונדיאל הקודם מול ארה"ב בפנדלים ואחרי שהיא הוא הודחה באותו השלב בדיוק מול יפן באולימפיאדה, ברזיל רוצה להראות בטורניר הזה שהיא עדיין לא ויתרה על החלום לתואר ראשון ברמה העולמית.
ספרד רושמת מגמת השתפרות, בעיקר הודות להצלחות שלה בטורנירים לנבחרות הצעירות. היא מתחילה לקצור עכשיו את הפירות משתי זכיות באליפות אירופה עד גיל 17 ועכשיו הספרדיות רושמות הופעת בכורה במונדיאל הנשים. בבית נמצאות גם דרום קוריאה, שמנצלת את הטורניר המורחב ואת השעיית השכנה מצפון בכדי לעלות לטורניר בפעם הראשונה מאז 2003, ונבחרת קוסטה ריקה, שגם היא עולה לראשונה בהיסטוריה לטורניר, לאחר שסיימה במקום השני בטורניר הצפון אמריקאי.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
ברזיל היא לא רק מרתה, השחקנית שזכתה 5 פעמים בתואר שחקנית השנה בעולם. גם שחקניות כמו כריסטיאן ואנדרסה תרצנה להיות אלו שיובילו את ברזיל לתואר הראשון. לספרדיות יש את ורוניקה בוקטה, שעושה חיל בליגה הגרמנית, וסוניה ברמודס, אחת הכובשות המצטיינות של הנבחרת. שימו לב גם לג'י סו-יון הקוריאנית, אחת השחקניות הטובות כיום בליגה האנגלית, ושירלי קרוז טראניה הקוסטה ריקנית, עוד שחקנית נפלאה מפריס סן ז'רמן.



בית 6
הנבחרות: צרפת, אנגליה, קולומביה ומקסיקו
שתיים מהנבחרות החזקות בכדורגל האירופי נמצאות כאן, כשמולן תתייצבנה שתי נבחרות לטיניות שהמטרה שלהן היא עלייה מהמקום השלישי.
העלייה הגדולה של ליון ופריס סן ז'רמן בעונות האחרונות מתבטאות יפה גם בנבחרת הלאומית. צרפת שמופיעה בטורניר בסך הכל בפעם השלישית, הגיעה לפני 4 שנים לחצי הגמר והצליחה להגיע לאותו הישג גם באולימפיאדה. עם הרבה תקווה, הצרפתיות מגיעות עם מטרה ברורה והיא להמשיך לבסס את מעמדן כאחת הנבחרות המובילות לא רק באירופה, אלא בעולם. אנגליה, לעומתה די עומדת במקום, כשהיא לא מצליחה מעולם לעבור את רבע הגמר, ובאליפות אירופה האחרונה אפילו הודחה בשלב הבתים בלי לרשום ניצחון אחד.
קולומביה רושמת צעד נוסף בדרך לבסס את מעמדה כנבחרת השנייה בטיבה בדרום אמריקה. כמו לפני ארבע שנים, היא מגיעה כסגנית אלופת דרום אמריקה, עם הכרטיס למונדיאל ולאולימפיאדה. היא אפילו יכולה להגיע עם תחושה של פערים מצטמצמים לאחר שהצליחה לחלץ 0:0 מול הברזילאיות באליפות דרום אמריקה. מקסיקו מגיעה לטורניר נוסף, וגם היא רוצה לשחזר את ההצלחה היחסית שלה מהטורניר הקודם - אז הצליחה לסיים עם שתי תוצאות תיקו, אחת מפתיעה מול אנגליה ואחת מאכזבת מול ניו זילנד (מקסיקו הובילה 0:2 וספגה שני שערים בדקות ה-90 וה-94).
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
לצרפת יש שתי חלוצות קטלניות שידועות כמחוררות שערים סדרתיות - יוז'ני לה סומה ומארי-לור דלי. לצידן תשחקנה עוד כמה שחקניות מופלאות כמו לואיסה נסיב ו-וונדי רנאר. באנגליה, שימו לב לפארה וויליאמס וקארן קארני, שגם הן יודעות לכבוש לא רע. גם באמריקה הלטינית יודעים לעשות דברים יפים, ולשם כך יש לנו ממקסיקו את מוניקה אוקאמפו.

קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (31) - חלק א'

אז אחרי שביקרנו במונדיאליטו בשבוע שעבר, המדור השבוע מתפצל לשני חלקים בכדי לתת סקירה מהירה, טובה ואיכותית על הטורניר הגדול של הקיץ. בניגוד למה שמוכרים לכם, זה לא יהיה הקופה אמריקה. אנחנו עולים עכשיו על טיסה טרנס-אטלנטית מערבה לעבר קנדה, שם יפתח בלילה בין שבת לראשון גביע העולם לנשים.
אחרי אינספור סערות, החל מענייני הדשא ועד לעניינים כספיים, וכשברקע פרשיות שחיתות בפיפ"א, הגיע הזמן לתת את הבמה לשחקניות הטובות בעולם.
החלק הראשון של הסקירה יתמקד בבתים 1-3.



בית 1
הנבחרות: קנדה, סין, ניו זילנד והולנד
הבית הזה הולך להיות הצגה בעיקר של שתי נבחרות.
קנדה, הנבחרת המארחת, לא רוצה לעשות פדיחות בטורניר הביתי. היא אמנם מופיעה תמיד בגביע העולם, אבל היא כמעט ולא הצליחה לעבור את שלב הבתים בהופעות הקודמות שלה. הפעם, כשהיא נישאת על גבי ההצלחות שלה בשנים האחרונות (ההישג הבולט ביותר הוא מדליית הארד האולימפית מלונדון), היא רוצה לחזור אל שלבי הנוקאאוט. נבחרת נוספת שתנסה להראות מי היא באמת זו נבחרת הולנד. זו הופעת בכורה להולנדיות, אבל גם הן מראות גרף שיפור אדיר שכולל הצלחות באליפויות אירופה, כולל זכייה באליפות אירופה עד גיל 19 בשנה שעברה.
שתי הנבחרות שמשלימות את הבית, סין וניו זילנד, הן כאן בעיקר כדי לגנוב עלייה מהמקום השלישי. סין, שלטה בכדורגל האסיאתי בשנות ה-90 ובתחילת המילניום, אבל היא מתחילה לדעוך ולפנות את מקומה לאימפריה האסיאתית העולה מיפן ולאוסטרליה החברה החדשה בשכונה. המעבר של אוסטרליה לאסיה, גורם לניו זילנד לעלות כל הזמן ובקלות אל הטורנירים הבינלאומיים, אבל לרוב היא לא מצליחה להיות פקטור.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
לקנדה יש שתי שחקניות ותיקות במיוחד שיובילו את הנבחרות - כריסטין סינקלייר בת ה-31, מלכת ההופעות (222) והשערים (153) של הנבחרת, ומליסה טאנקרדי בת ה-33, שתרשום במהלך הטורניר את ההופעה ה-100 שלה במדי הנבחרת. אם יש שם שיכול להעפיל על שתיהן זו ויויאן מידמה, ילדה בת 18 שמשחק בנבחרת הולנד ובאיירן מינכן, והיא אחת השחקניות הכשרוניות היום בכדורגל העולמי. בשנה האחרונה היא הובילה את הנבחרת עד גיל 19 לזכייה באליפות אירופה ולסיים כמלכת השערים במוקדמות עם 16 שערים, מתוכם 3 בפלייאוף מול איטליה. שחקנית מעניינת נוספת היא אלי ריילי מנבחרת ניו זילנד, אחת מעמודי התווך של הגנת רוזנגארד השבדית.



בית ב'
הנבחרות: גרמניה, חוף השנהב, נורבגיה ותאילנד
בית ב' מראה את אחת הצרות הגדולות של הטורניר המורחב.
שתי הנבחרות המובילות של הבית הן נבחרות אירופאיות עתירות ניסיון. גרמניה מגיעה אחרי האכזבה הגדולה של הטורניר הקודם, אליו הגיעה כמארחת ופייבוריטית ולבסוף הודחה ברבע הגמר מול יפן. התוצאה הזו גררה אחרי גם אי העפלה לטורניר האולימפי, אבל עכשיו גרמניה מגיעה נחושה - כאלופת אירופה ועם טונות של שחקניות ותיקות וצעירות. גם בנורבגיה מתאוששים מהמפלה בטורניר הקודם, אז נורבגיה בכלל הודחה בשלב הבתים, והפעם היא תרצה לחזור למקומה הטבעי בשלבים המאוחרים של הטורניר.
שתי הנבחרות הנוספות הן נבחרות שרושמות הופעות בכורה בטורניר. חוף השנהב ניצלה בית חלש במוקדמות עם נמיביה וזמביה, עלתה לחצי הגמר, ובמשחק על המקום השלישי הצליחה להגיע חדה ולנצח את דרום אפריקה. תאילנד עלתה בזכות בעיה אחרת שעלתה באסיה. צפון קוריאה, אחת הנבחרות החזקות ביבשת הושעתה בגלל שחקניות שנכשלו בבדיקות סמים במונדיאל הקודם, וכך התפנה מקום לנבחרת אסיאתית נוספת.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
נבחרת גרמניה כולה עמוסה בשחקניות כאלו, ועדיין שווה לשים עין על שתי שחקניות צעירות וכשרוניות כמו ג'ניפר מארוסן (בת 23) ואלכסנדרה פופ (בת 24) שהתחשלו במונדיאל הקודם ושיחקו יחד גם בנבחרות הצעירות של גרמניה. בנורבגיה נמצאת אדה הגרברג, ילדה בת 19 ששיחקה העונה בליון וכבשה 26 שערים ב-21 משחקים. בנבחרות החלשות יותר יובילו קנז'אנה סונגנוגן, שהייתה אחת השחקניות הדומיננטיות של תאילנד באליפות אסיה, ואינס נרהי, אחת מהשחקניות הבולטות היום של חוף השנהב באירופה.



בית ג'
הנבחרות: יפן, שוויץ, קמרון, אקוודור
אלופת העולם המכהנת תרצה לטייל אל שמינית הגמר ואולי לחלום על תואר שני ברציפות. יפן המשיכה במומנטום המופלא שלה מהמונדיאל לפני 4 שנים - מדליית כסף באולימפיאדה, אליפות אסיה ושתי מדליות כסף בגביע אלגרבה היוקרתי המתקיים מדי שנה. גם מדליית הכסף שלה במשחקי אסיה בשנה שעברה אחרי הפסד לצפון קוריאה בגמר לא מעיבה על ההשתלטות של יפן על הכדורגל האסיאתי.
שלוש הנבחרות הנוספות בבית הן נבחרות בהופעת בכורה בטורניר. שוויץ רשמה טורניר מוקדמות מפתיע במיוחד כשהיא מסיימת בפער ניכר מעל איסלנד ודנמרק ורושמת עלייה היסטורית לא רק למונדיאל, אלא לטורניר בינלאומי כלשהו. קמרון הופיעה באולימפיאדה בלונדון והובסה בכל משחקיה, ובאליפות אפריקה היא הצליחה לעלות לחצי הגמר למרות הפסד לגאנה בשלב הבתים. אקוודור אפילו עלתה עוד יותר בקושי, אחרי ניצחון על ארגנטינה במשחק המכריע 2:3, משחק פלייאוף מול טרינידד וטובגו שהגיעה לשם במקרה, וניצחון בגומלין בחוץ משער בדקה ה-91.
שחקניות ששווה לשים לב אליהן:
ליפניות יש כמה שחקניות שפשוט לא רוצות להיגמר כמו הומארה סאווה בת ה-36, שהייתה השחקנית המצטיינת במונדיאל הקודם, אבל לצידן יש גם שחקניות צעירות כמו מאנה איוואבוצ'י, בת 22 שזכתה לכינוי "מסי של כדורגל הנשים" בעיקר בזכות הגובה שלה, 1.55 מ' בלבד. גם לשוויץ יש כמה שחקניות נהדרות כמו אנה-מריה צרנוגורצ'ביץ' ורמונה באכמן.