
יום שבת, 17:00, פ.צ. ולטה - בירקירקרה (הליגה המלטזית)
האי הקטן והחביב מייצר לנו את אחת הליגות ההזויות ביותר בעולם, כזו שגם קברניטי ההתאחדות לכדורגל לא היו חושבים על שיטה כל כך יצירתית. הליגה במלטה משוחקת בשיטה של שני סיבובים, כשלאחריהם מתקיים סיבוב שלישי, בלי פלייאוף עליון ותחתון, אבל עם קיזוז. בתוך כל הבלאגן הזה, שתיים מהקבוצות הבכירות של מלטה, פ.צ. ולטה ובירקירקרה, ישחקו ראש בראש כדי לנסות לפתוח פער (עד שהוא יצומצם בחצי).
לפ.צ. ולטה יש היסטוריה מפוארת של 22 אליפויות ו-13 גביעים. מדי פעם הם נקלעים לחוויות ביזאריות, כמו תפקיד הבכורה של ג'ורדי קרויף כמנהל מקצועי, אבל בסך הכל מדובר באחת הקבוצות היציבות בצמרת הכדורגל במלטה. בינתיים הם במקום הראשון עם 28 נקודות, בדיוק כמו היברניאנס האלופה המכהנת, וכל נקודה עבורם היא חשובה לקראת המירוץ הצמוד בסיבוב השלישי. מאמן הקבוצה, פול זאמיט, אימן אותה כבר בין 2005-2009 ואפילו זכה איתה באליפות אחת, אבל אז החליט לעזוב לטובת בירקירקרה, איתה אגב זכה בשתי אליפויות. כמו קבוצה מלטזית טובה, הסגל של פ.צ. ולטה מתחלק בין זרים בינוניים לשחקנים מקומיים בכירים. מבין הזרים ניתן לציין את חואן קרוס חיל הארגנטינאי, שפסגת הקריירה שלו היא זכייה בליגה הקפריסאית השנייה לפני 6 שנים, ונז'ונג פריסו הקמרוני, שטייל גם בבולגריה וברומניה לפני שחזר לקדנציה שנייה בליגה המלטזית. מקרב המלטזים שווה לדבר על רודריק בריפה, מגן נבחרת מלטה שרשם 81 הופעות בנבחרת, ולוולין קרמונה, חלוץ בן 20 שצפוי להיות אחד השחקנים המשמעותיים בנבחרת הלאומית בשנים הקרובות.
בירקירקרה התחילה לתפוס תאוצה רק בשני העשורים האחרונים. מאז 1997 היא מסיימת מדי שנה במקומות הגבוהים ומצליחה לזכות בכרטיסים למפעלים האירופיים. את התואר הראשון שלה אי פעם היא רשמה עם זכייה באליפות בשנת 2000 ומאז ארון הגביעים שלה הלך והתמלא והוא כולל היום 4 אליפויות ו-5 גביעים. השנה בירקירקרה רשמה הישג חסר תקדים כשפגשה בסיבוב המוקדם השני של הליגה האירופית את ווסטהאם, הפסידה בקושי 1:0 בלונדון, הובילה 0:1 בגומלין וגררה את היריבה שלה לפנדלים, שגם בהם האנגלים ניצחו בקושי. בינתיים בליגה הם במקום השלישי, אבל הם במרחק 2 נקודות מפ.צ. ולטה. לקבוצה יש מאמן איטלקי, ג'ובאני טדסקו, שזכור כשחקן פרוג'יה בסוף שנות ה-90 ותחילת המילניום. עם מאמן איטלקי מגיע גם שחקן חיזוק איטלקי, ובמקרה שלנו מדובר בפבריציו מיקולי בן ה-36, שאפילו שיחק כמה עונות עם טדסקו בפאלרמו. מלבד מיקולי, בסגל נמצאים גם ויטו פלוט, שחקן סלובני ששיחק בעברו בבלגיה ובבונדסליגה השנייה, ג'סטין האבר, שוער נבחרת מלטה, והקפטן פול פנץ', שמשחק בקבוצה מאז 2007.

יום ראשון, 12:00, דינאמו טביליסי - סיוני בולניסי (הליגה הגאורגית)
הליגה הגיאורגית מזמנה הפסיקה להיות המונופול הבלעדי של דינאמו טביליסי ובשנים האחרונות קבוצות רבות מצליחות לשבור את שלטון היחיד שלה. השבוע, דינאמו טביליסי תארח את אחת הקבוצות שמאיימות עליה, סיוני בולניסי, למשחק שמבטיח די הרבה.
דינאמו טביליסי הייתה מאז ומעולם הקבוצה הגדולה ביותר של הכדורגל בגאורגיה. עוד לפני פירוק ברית המועצות זכתה הקבוצה בשתי אליפויות ובשני גביעים סובייטיים, ובשיאה גם זכתה בגביע המחזיקות ב-1981. בימיה הראשונים של גאורגיה העצמאית דינאמו טביליסי שלטה ללא עוררין בליגה עם 10 אליפויות רצופות, אך עם השנים הפערים הצטמצמו והיא זכתה רק ב-5 אליפויות במהלך 16 העונות הבאות. את העונה הנוכחית דינאמו טביליסי פתחה עם מאזן נפלא של 34 נקודות מתוך 39 אפשריות והיא מדורגת במקום הראשון בליגה. למאמן, ג'יה גגוצ'אדזה יש כבר תואר אחד מהעונה שעברה בדינאמו טביליסי לאחר שזכה בגביע הגאורגי. בסגל ניתן למצוא שלושה שחקנים צעירים שתופסים מקום חשוב בהרכב ואולי יהיו דור העתיד של הכדורגל הגאורגי. אלו הם הקשר בן ה-23 ג'אבה ז'יגאורי, שכבש 8 שערים העונה, החלוץ בן ה-22 גיאורגי קביליטאיה, שכבש 10 שערים העונה וחזר אחרי כמה עונות בגיור ההונגרית, והקשר בן ה-19 אוטאר קיטיישווילי, שמוקדם יותר השנה רשם גם הופעות בכורה בנבחרת האולימפית.
סיוני בולניסי מנסה לתפוס תאוצה, למרות שמדי פעם מדובר בקבוצה לא יציבה. בשנת 2014 היא סיימה במקום השלישי בליגה, אבל בעונה שקדמה לה ועונה שלאחריה היא שרדה בקושי בליגה הבכירה. העונה היא מנסה להתייצב שוב בחלק העליון של הליגה, כשהיא נמצאת במקום השלישי, מרחק 5 נקודות מדינאמו טביליסי ועם חלומות ריאליים במיוחד על מקום באירופה. מאמן הקבוצה, ואלרי קילאסוניה, היה במשך שנים חלק מצוות האימון של מטאלורגי רוסטאבי ואחרי שהוא יצא מהחממה במועדון הוא חולם על הישגים גם כמאמן ראשי. אם בדינאמו טביליסי דיברנו על שחקני העתיד הגאורגיים, בסיוני רואים לא מעט שמות מן העבר. המגן בן ה-36 דאביט סבאנידזה, שלמעט גיחה קצרה לאזרבייג'ן משחק בקבוצה ברצף מאז 2005, והחלוץ בן ה-32 דימיטרי טטנאשווילי, שסיים עם קבוצותיו ב-4 מתוך 5 העונות האחרונות במקום השני, הם השחקנים הבולטים. למרות זאת, יש גם שחקנים צעירים שרוצים להוביל את קבוצת נעוריהם קדימה, כמו וילי איסיאני בן ה-24, שכבש 7 שערי ליגה העונה.

יום שני, 13:00, נאפט אל-ווסאט - אל זאורע (הליגה העיראקית)
בתוך כל הבלאגן והאנרכיה בעיראק, מנסים להמשיך ולקיים ליגת כדורגל סדירה. הליגה מתקיימת בצורה קצת שונה: כש-20 הקבוצות חולקו לשני בתים, 4 קבוצות יעלו מכל בית לשלב בתים שני, שלאחריו יתקיים הגמר הגדול. נאפט אל-ווסט ואל זאורע הן שתי הקבוצות המובילות של בית א' ושתיהן פייבוריטיות לזכייה בתואר.
קבוצת נאפט אל-ווסאט היא אחת הקבוצות העולות בכדורגל העיראקי. היא הוקמה רק ב-2008 ובעונה שעברה היא רשמה את עונת הבכורה שלה בליגה הראשונה. כל זה לא הפריע לה להגיע עד לגמר הליגה ולנצח את אל-קווה אל-ג'אוויה בפנדלים, בדרך לאליפות היסטורית. מהשם שלה ניתן להבין מאיפה מגיע הכסף, חברת הנפט של מרכז עיראק, אחת משלוש חברות הנפט הממשלתיות במדינה. כרגע היא נמצאת במקום השני בבית א' עם 19 נקודות ונראה שהיא בדרך לעלות לסיבוב הבא. האליפות סידרה למאמן עבדל גאני שהאד את משרת האימון של הנבחרת האולימפית, ונאפט הביאה מאמן חדש - חאמזה אלג'מאל המצרי, שאת רוב הקריירה שלו העביר בקבוצות בינוניות במזרח התיכון או בליגת המשנה בארצו. כיאה לכסף הגדול, לנאפט יש כמה שמות גדולים מנבחרת עיראק כמו השוער הוותיק נור סאברי, מגיבורי הזכיה בגביע אסיה ב-2007, ומוסטפא נאדים, שהגיע במהלך הפגרה מאירביל, לצד שחקנים מנבחרות לאומיות אחרות כמו מוחמד גדאר, שחקן נבחרת לבנון, ועלא אלשבלי, שחקן נבחרת סוריה, מובילים את הקבוצה. שם מעניין נוסף הוא האלכורד מולה מוחמד, ששיחק יחד עם אחיו הצעיר, הוואר, בנבחרת עיראק, אבל יש לו ברזומה הופעות גם בנבחרת כורדיסטן במספר טורנירים לנבחרות לא מוכרות.
אל זאורע היא הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל העיראקי. הרבה לפני שנאפט אל-ווסאט עשתה את זה, אל זאורע זכתה באליפות כבר בעונה הראשונה שלה בליגה הבכירה, אי שם ב-1976, ומאז זכתה שוב ושוב בתואר. בארון שלה יש 12 אליפויות, מה שהופך אותה לקבוצה המעוטרת ביותר בליגה. בעונה נוכחית, אל זאורע מדורגת בראש בית א' עם 20 נקודות, והיא מקווה לשמור על המומנטום גם בשלב הבא. המאמן שלה, באסם קאסים, כבר היה מעורב באירועים היסטוריים כמו היותו חלק מהסגל של נבחרת עיראק במונדיאל היחיד שלה ב-1986 וכמאמן הוביל את דוחוק לאליפות היסטורית ב-2010. שני שחקנים בולטים שאסור לפספס בקבוצה הם מוהנד קראר, מלך שערי הקבוצה העונה עם 7 שערים, ועלא עבדל-זהרה, שרשם בקריירה שלו 87 הופעות בנבחרת עיראק וטייל ברחבי העולם הערבי עם קדנציות בירדן, איראן, קטאר ואפילו סודאן.
רק לא כתבת מאיפה הקבוצות בעיראק, זה פרט חשוב ומעניין, האם שתיהן מבגדד ?
השבמחקאל זאורע מגיעה משכונת כארח' בבגדד, היריבה שלה נאפט אל-ווסאט מגיעה מנג'אף, עיר שנמצאת יחסית במרכז עיראק (כ-160 ק"מ מבגדד הבירה)
השבמחק