יום שישי, 14:00, רוסיה - שבדיה (גביע דייויס)
לפני 7 שנים, שבדיה ורוסיה היו חברות מכובדות בבית העולמי. שתיהן אפילו הפסידו אחת אחרי השנייה לאותה היריבה בשמינית ורבע הגמר בהתאמה (ולמי ששכח מדובר בישראל). היום שתיהן רובצות בבית האזורי הבכיר של אירופה ואפריקה, כשהמנצחת תתמודד מול הולנד בקרב על הפלייאוף.
רוסיה, מחזיקת גביע דייויס פעמיים, נפרדה מהבית העולמי בבושת פנים ב-2012 אחרי 20 עונות רצופות עם תבוסה 5:0 מול ברזיל. בשנתיים הראשונות רוסיה חוותה כמעט ירידה של דרג נוסף, כשהיא מצליחה לנצח במשחקים המכריעים את דרום אפריקה (2013) ופורטוגל (2014). בעונה שעברה רוסיה הייתה במרחק נגיעה מלחזור לבית העולמי, אחרי שניצחה את דנמרק וספרד, אבל איטליה עצרה את הריצה עם ניצחון 1:4 בפלייאוף. השנה, נבחרת רוסיה יחד עם הקפטן הוותיק שאמיל טרפישב מוכנים להסתער על ההעפלה ולנצל את יתרון הביתיות גם במשחק מול שבדיה וגם במשחק הצפוי מול הולנד. הרוסים מגיעים עם שני השחקנים הבכירים שלהם על פי הדירוג העולמי, טימוראז גבאשווילי (48 בעולם) ואנדריי קוזנצוב (55 בעולם). קוזנצוב הספיק להגיע העונה גם לשמינית גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, ההישג הבכיר ביותר שלו בגראנד סלאמים בקריירה. השניים שצפויים לשחק במשחק הזוגות הם יבגני דונסקוי וקונסטנטין קראבצ'וק, שבאופן מקרי לחלוטין נפגשו לפני שבועיים ברבע גמר הצ'אלנגר בוורוצלאב. זו לא הפעם הראשונה שהם משחקים יחד במסגרת גביע דייויס, השניים שיתפו פעולה גם במשחקי הזוגות מול ספרד ואיטליה בעונה שעברה.
גם נבחרת שבדיה נפרדה מהבית העולמי ב-2012 אחרי תבוסה 5:0 מול בלגיה. מאז הירידה לבית האזורי, השבדים לא מצליחים לנצח ואת הניצחון הבודד שלהם בכל שנה הם רושמים במשחקי ההישרדות - פעמיים מול דנמרק (2013, 2015) ופעם נוספת מול לטביה (2014). אין ספק שכל עונה של שבדיה בבית האזורי משכיחה במעט את העובדה שמדובר באחת הנבחרות המעוטרות ביותר בתולדות המפעל עם 7 זכיות. אחת הבעיות הגדולות של שבדיה זה היעדר שחקנים בכירים. התקוות הגדולות תלויות באליאס יימר, שבדי ממוצא אתיופי בן 19 בלבד שמדורג במקום ה-151 בעולם. אבל יימר לא יהיה חלק מהסגל ומי שישחקו במשחקי היחידים יהיו איסק ארבידסון בן ה-23 (575 בעולם), שהפסיד בכל 5 משחקיו הקודמים בגביע דייויס, ודניאל וינדאהל בן ה-19 (930 בעולם), שירשום הופעת בכורה. עבור השבדים משחק הזוגות היה לרוב באנקר ושם יש להם שני שחקנים מנוסים, רוברט לינשטדט בן ה-38, מדורג 27 בדירוג הזוגות ומחזיק במאזן של 12 ניצחונות ו-3 הפסדים בגביע דייויס (האחרון מול ארגנטינה ב-2010), ויוהאן ברונסטרום בן ה-35, מדורג 91 בדירוג הזוגות. לאורך ההיסטוריה השניים רשמו 7 משחקים כזוג בגביע דייויס וניצחו בכולם.
יום שבת, 16:00, קרבאח - זירה (הליגה האזרית)
קרבות עיקשים בצמרת הליגה של אזרבייג'ן. קרבאח, האלופה המכהנת שחולמת על אליפות שלישית ברציפות, תארח את זירה, הקבוצה שרק עלתה ליגה וכבר רוצה לרשום הישג היסטורי.
הסיפור של קרבאח הוא סיפור שכבר מוכר לכל. הקבוצה נטשה את מקום מושבה באגדם לאחר מלחמת נאגורנו-קרבאח וכבר קרוב ל-25 שנה שהיא משחקת בבאקו הבירה. היא נאלצה לשחק באצטדיון טופיג בחראמוב הענק, אבל העונה היא חונכת אצטדיון חדש, האזרסון ארנה הקומפקטי הרבה יותר. מי שעושה את הדרך הארוכה יחד עם קרבאח לצמרת הוא המאמן גורבאן גורבאנוב. הוא מונה לתפקיד באוגוסט 2008 ומאז הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות, שני גביעים ושתי הופעות בשלב הבתים של הליגה האירופית. הוא גם נחשב לאחד המאמנים האזריים המצליחים ביותר בזירה הבינלאומית, כשיש לו ברזומה 24 ניצחונות במפעלים האירופיים, יותר מכל מאמן אזרי אחר. בסגל של קרבאח יש מספר שחקנים זרים שנותנים את הטון בקבוצה כמו שני הברזילאים ריצ'ארד אלמיידה וריינאלדו, דני קינטאנה הספרדי, סמואל ארמנטרוס השבדי שהגיע מהולנד בקיץ והשוער הבוסני איבן שהיץ'. למרות השמות הגדולים ברמה המקומית, קרבאח משתדלת לתת מקום גם לשחקנים האזרים כמו רשאד סאדיגוב, שיאן ההופעות בנבחרת עם 101 משחקים, וראהיד אמירגולייב, שנרכש בקיץ האחרון מחאזר לנקראן. אחד מהשחקנים הבולטים בסגל שצפוי להוביל את הכדורגל האזרי בשנים הבאות הוא ג'ושגון דינייב בן ה-20, בנו של שאהין דינייב ששיחק בעבר בהפועל טייבה ובית"ר תל אביב.
זירה נמצאת במקום השני בליגה, מרחק של 4 נקודות מקרבאח ועם חלומות גדולים על אליפות. למרות כל זה, זירה מראה את הצד הקצת פחות אופטימי של הכדורגל האזרי. הקבוצה הוקמה לפני שנתיים בלבד, אבל העובדה שהצליחה להראות יכולת כלכלית סבירה הקפיצה אותה ישירות לליגה השנייה. גם את העונה הבודדת הזו היא סיימה במקום החמישי, אבל אותן יכולות כלכליות הקפיצו את זירה גם לליגה הבכירה. ככה, עם קצת כסף בקופה והרבה אמביציה, מוצאת את עצמה הקבוצה הקטנה של זירה בצמרת הליגה הראשונה, בדרך אולי לאליפות היסטורית. בניגוד לסגל הכוכבים של קרבאח, הסגל של זירה הוא הרבה יותר צנוע. מבחינת זרים, השם הגדול היחיד הוא כנראה נלסון בוניז'ה, שחקן נבחרת אל סלבדור שהגיע מויטורול הרומנית. אם יש שם שישמע מעט מוכר, זה צ'ימזי מבה הניגרי ששיחק בעונות האחרונות בהכח עמידר רמת גן, בני לוד והפועל פתח תקווה. עדיין, מי שמובילים את זירה הם טאטו, קשר ספרדי בן 23 שהגיע מהמילואים של ספורטינג חיחון, ויובאן קרנטה, מגן סרבי בן אותו הגיל שטייל בקבוצות בינוניות בארצו. בקרב השחקנים האזרים שווה לציין את אנאר נזירוב, אחד השוערים הטובים בליגה, רשאד עבדולאייב, הקשר בן ה-34 שהיה שותף לאליפויות של נפטצ'י לפני מספר שנים, ואלווין מאמדוב, שהגיע בקיץ לקרבאח ועזב בינואר לזירה.
יום שבת, 21:15, מאריבור - אולימפיה לובליאנה (הליגה הסלובנית)
דבר מעניין קורה בליגה הסלובנית העונה. כולם מחכים בציפייה דרוכה לתשובה לשאלה אחת - האם שלטון היחיד של מאריבור יעצר העונה או שהיא תצליח לדהור לאליפות שישית ברציפות? רק משחק אחד יכריע את זה, דרבי הנצח של סלובניה.
מאריבור, הקבוצה הבכירה של סלובניה, נמצאת בעוד דור זהב. כפי שבסוף שנות ה-90 ובתחילת המילניום היא זכתה בשבע אליפויות רצופות, כך היא רוצה לעשות הפעם. העונה הזו נפתחה בצורה מגומגמת עבור מאריבור עם הדחה מוקדמות מאוד מליגת האלופות והתדרדרות עד למקום החמישי בליגה בתחילת הסיבוב השני. מאריבור אמנם הצליחה להתעשת על עצמה, אבל אחרי 12 משחקים רצופים ללא הפסד, הגיע ההפסד בשבוע שעבר לצלייה. כרגע הם נמצאים במקום השני, מרחק של 6 נקודות מאולימפיה לובליאנה והכל תלוי רק בהם במשחק הקרוב. לאחר ההפסד מול צלייה, מאריבור נפרדה ממאמנה הקרואטי קרונוסלאב יורצ'יץ' ומי שהובא במקומו הוא דארקו מילאניץ' הסרבי, שזכור מימיו כשחקן בשטורם גראץ ובארון הגביעים שלו 4 אליפויות כמאמן מאריבור. מלבד סינטיאהו סלליך ומרואן קבהא, יש עוד כמה שמות ששווה להכיר בסגל. שימו לב לשוער, יסמין הנדאנוביץ', אחיו של שוערה של אינטר סמיר, ז'אן-פיליפ מנדי, אגים איבראימי ומרקוס טבארס, מלכי השערים של הקבוצה עם 10 שערים כל אחד, מרקו שולר, לשעבר בהפועל תל אביב וחזר בסערה לליגה הסלובנית אחרי 6 שנות גלות, ודארה ורשיץ', שגם הוא חוזר לליגה אחרי טיול קצר באוסטריה וינה.
אולימפיה לובליאנה חוזרת לצמרת הכדורגל הסלובני אחרי שנים קשות שעברו על המועדון. ב-2004, המועדון המעוטר שזכה ב-4 אליפויות סלובניה נקלע לחובות, פשט רגל ועבר פירוק. ב-2005 הוא הוקם מחדש תחת השם בז'יגראד, עד שהותר להם להשתמש בשם הישן. הם טיפסו במעלה הליגות, מהליגה החמישית עד הליגה הבכירה, כשבשנים הראשונות לא מעט שחקני עבר מגיעים לעזור כמו פרימוז' גליחה, מיראן פאבלין וסבסטיאן סימרוטיץ'. כשהם נמצאים במקום הראשון בליגה, נראה שהדרך הארוכה עומדת להגיע לשיא חדש והיסטורי. עם זאת, במהלך פגרת החורף הקבוצה עברה כמה טלטלות, כשהמאמן מריאן פושניק עוזב ובמקומו מגיע מרקו ניקוליץ' הסרבי ובנוסף, מלך שערי הליגה, אנדראז' שפוראר, שכבש 17 שערים, עבר לבאזל. מי שנשארו להוביל את הקבוצה הם רוק קרונאבטר, שכבש 10 שערי ליגה העונה, ודריאן מאטיץ', שברח מאוקראינה חזרה לסלובניה. בחלון ההעברות של ינואר הגיע גם חיזוק משמעותי בדמותו של דאנקו לאזוביץ', ששיחק בעברו בפיינורד, פ.ס.וו איינדהובן וזניט. למי שלא הספיקה הפרובינציאליות, אז נגלה שמאטיץ' הגיע לקדנציה קצרה בבני סכנין ובסגל נמצא גם דיאן קלהאר, ששיחק בהפועל חיפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה