ביום שבת, עיניהם של אוהדי 14 נבחרות יופנו לעבר אוסטרליה וניו זילנד, שם יפתח גביע העולם הגדול ביותר שקיים. שלושת המדינות עם הכי הרבה תושבים בטורניר הזה מונות כמעט 1.6 מיליארד תושבים. לשם השוואה, במונדיאל האחרון שלושת המדינות הגדולות מנו פחות ממיליארד תושבים, וסך כל התושבים ב-32 המדינות שהשתתפו במונדיאל קטן בהרבה מזה של 14 המדינות שישתתפו בגביע העולם הזה.
חושבים שיודעים על מה מדובר?
על מה אתם חושבים כשאומרים לכם קריקט? כנראה שתחשבו על קבוצה של הודים משועממים שמעבירים שעות במשחק לא ברור במיוחד, או שבמקרה הקיצוני תחשוב על הסצנה מסוף העולם שמאלה. בפועל הקריקט עובר תהליכים מאוד גדולים של שינוי בשנים האחרונות שמשנים את פניו ומנסים למשוך יותר ויותר צופים - החל מיצירה של גרסה מקוצרת במיוחד לקריקט בשם Twenty20, שמשחק בו יכול להימשך 3-4 שעות בלבד, ועד להקמת הליגה ההודית, שנחשבת לאחת הליגות עם המשכורות הגבוהות ביותר מחוץ לארה"ב.
אז איך עובד המשחק הזה?
הטורניר משוחק בשיטה שנקראת ODI, או בשם המלא: One Day International (משחקים בינלאומיים חד-יומיים). כל קבוצה עולה לחבוט במשך 50 סיבובים, כשכל סיבוב הוא 6 כדורים (סה"כ 300 כדורים). בניגוד לבייסבול, שבו החבטות נעשות לסירוגין, בקריקט קבוצה אחת חובטת את כל 50 הסיבובים ברצף, ורק אחריה עולה הקבוצה השנייה.
במרכז המגרש העגול עומדים שני חובטים זה מול זה, שלעברם נזרק כדור על ידי מגיש מהקבוצה היריבה, בכל פעם לכיוון אחר של המגרש (ובגלל זה שני חובטים). בכדי לצבור נקודות צריכים שני החובטים לרוץ אחד אל השני ולהשלים החלפה במקומות, כל החלפה כזו נקראת ריצה (Run). שני חריגים בולטים לעניין הזה הם חבטות שמגיעות לקצה המגרש (Boundaries), המקבילה של הקריקט להום ראן מהבייסבול - אם הכדור נחבט, ולאחר מכן פוגע בקרקע בדרך ליציאה שלו מהמגרש (פגיעה בקרקע יכולה להיות גם כשהכדור קופץ ויוצא וגם כשהכדור מתגלגל החוצה), הקבוצה מקבלת 4 נקודות, במידה והוא יצא בלי לפגוע בקרקע, הקבוצה מקבלת 6 נקודות.
אבל לקבוצה המגישה יש תפקיד נוסף מלבד למנוע נקודות מהקבוצה היריבה, היא גם צריכה לנסות לפסול את שחקני הקבוצה היריבה, כשעשר פסילות (Wickets) גורמות לכך שהקבוצה מפסיקה לחבוט, גם אם היא לא השלימה את 50 הסיבובים. פסילה יכולה להתבצע במספר דרכים, כשיש שתי דרכים שהן בולטות יותר: כשהחובט פוגע בכדור ואחד משחקני השדה תופס את הכדור מהאוויר או כשהכדור פוגע באחד ממקלות העץ שעומדים מאחורי החובט (שגם הן נקראות Wickets). מקרים יותר נדירים הם חסימה של החובט באמצעות הגוף כשהוא מונע מהכדור להגיע אל אותם מקלות או החלפה בין החובטים שלא הושלמה.
בשורה התחתונה, הקבוצה הראשונה מסיימת לחבוט כשהיא משלימה 50 סיבובים או שפסלו לה 10 שחקנים. לקבוצה השנייה שעולה לחבוט יש את אותה מגבלה בדיוק של סיבובים ופסילות, אך היא יכולה לסיים את המשחק לפני הסיבוב ה-50, במידה והיא מצליחה לצבור יותר ריצות מהקבוצה היריבה. (נניח שהקבוצה הראשונה הגיעה ל-250 ריצות, ברגע שהקבוצה השנייה מגיעה ל-251 ריצות המשחק נגמר).
ועכשיו, אחרי שחפרנו בקטנה על החוקים של המשחק, הגיע הזמן לתכלס, מי הקבוצות הפייבוריטיות?
אז קודם כל אוסטרליה, ולא רק בגלל שהיא המארחת. בטורניר הקודם אוסטרליה הודחה ברבע הגמר מול הודו, מה שקטע לה רצף של שלושה תארים רצופים. היא גם שיאנית הזכיות בטורניר, עם ארבעה תארים, והיא בהחלט לא פוסלת אפשרות לנצל את יתרון הביתיות, בדיוק כפי שעשתה נבחרת הכדורגל בגביע אסיה לפני מספר שבועות. השחקנים הבולטים של הנבחרת הם מייקל קלארק, בראד האדין ושיין ווטסון הוותיקים, לצידם של שני כוכבים בהתהוות, גלן מקסוול וג'יימס פוקנר.
אלופת העולם הודו גם היא לא באה לוותר בקלות על התואר. ההודים שהצליחו לזכות בתואר הקודם בעור שיניהם עם ניצחון כמעט ברגע האחרון מול סרי לנקה מצליחים להראות שיש חיים בקבוצה אחרי הפרישה של סאצ'ין טנדולקר, גדול שחקני הקריקט בכל הזמנים. מ. ס. דוני (לא מועדון ספורט, מאהנדרה סינג), סורש ראינה, ויראט קולי ושיקאר דוואן הם השחקנים שינסו להוביל את הודו לתואר בפעם השלישית.
עוד נבחרת שחולמת לעשות היסטוריה היא דרום אפריקה, אחת הנבחרות הבולטות בשנים האחרונות בקריקט הבינלאומי. מאז חזרתה לזירה העולמית לאחר ביטול משטר האפרטהייד, דרום אפריקה מגיעה כמעט תמיד לסיבוב המאוחרים, אך היא מעולם לא רשמה הופעה בגמר. מי שרוצים להיות חלק מתואר ראשון עבור ארצם הם א. ב. דה ויליירס, ג'. פ. דומיני והאשים אמלה.
נבחרות נוספות שמגיעות רעבות לטורניר הן סרי לנקה, פקיסטן, אנגליה וניו זילנד, כששלוש נבחרות גדולות נוספת איי הודו המערבית (נבחרת שמורכבת ממדינות הקאריביים), בנגלדש וזימבבוואה ינסו לא להתבזות.
לצד הנבחרות הגדולות עולות בכל שנה לטורניר ארבע נבחרות משאר העולם. הפעם אלו אירלנד וסקוטלנד, שתי נבחרות שיודעות לעשות צרות בכל טורניר, נבחרת המתאזרחים של האמירויות, שתמיד מורכבת מצאצאי מהגרים הודים ופקיסטנים במדינה, ואפגניסטן, שרושמת הופעת בכורה בטורניר.
שיטת הטורניר פשוטה - 14 הנבחרות חולקו לשני בתים בני 7 קבוצות. כל אחת מהנבחרות תשחק שישה משחקים בסיבוב הראשון, שלאחריו 4 הראשונות יעלו לרבע הגמר, ומשם כל הדרך במשחקי נוקאאוט אל הגמר.
הטורניר יפתח ביום שבת עם משחק בין ניו זילנד לסרי לנקה, כשאחריו יגיע המשחק הענק הראשון של הטורניר בין אוסטרליה לאנגליה. שלב הבתים יזמן לנו עוד כמה משחקים מעניינים כמו דרבי לוהט בין הודו לפקיסטן (15/2), הקרב בין שתי הטוענות לכתר הודו ודרום אפריקה (22/2) ודרבי המארחות בין ניו זילנד לאוסטרליה (28/2). רבעי הגמר ישוחקו בין ה-18 וה-21 במרץ, חצאי הגמר ב-24 וב-26 במרץ, הגמר הגדול יתקיים ב-29/3 במלבורן.
[…] הבנתי אתכם. אז פחות מתאים לכם אליפות העולם בקריקט וקשה לכם להיפרד מהכדורגל. במיוחד בשביל זה מגיע המדור […]
השבמחק