מאז עברו כמה שנים, המשחקים עברו לשעות הערב, ועכשיו מישהו החליט לקפוץ על עגלה חדשה.

שישה כדורגלנים בהווה וכדורגלן עבר אחד נפגשו אתמול עם אריה דרעי ויצאו בדרישה: להעביר את המשחקים לימי חול. אני לא בא להעביר ביקורת על אמונה דתית של אף אחד מהאנשים, אבל יש פה בעיה מאוד גדולה, שאף אחד לא שם לב אליה - האוהדים.
נכון, להעביר משחקים לימי חול תביא לנהירה מאוד גדולה של אוהדים שומרי מסורת אל המגרשים, אבל השאלה היא האם אנחנו צריכים לוותר בשביל זה על הלב של כל מגרש כדורגל באשר הוא, הילדים ובני הנוער? הרי תחשבו על זה בהיגיון - תארו לכם משחק שמתקיים בשעת ערב ביום שני, אוהדי הפועל באר שבע צריכים לנסוע כל הדרך לקריית שמונה או אוהדי מכבי חיפה שצריכים לעשות את הדרך לאשדוד - איזה הורה ישלח את הילד שלו לראות משחק כדורגל ולנסוע אל תוך הלילה, כשלמחרת ב-8 בבוקר הוא כבר צריך להיות בבית הספר?
אולי שחקני הכדורגל המופלאים, אלו שעשו שירות צבאי קשה במיוחד כמפעילי ממטרות וגוזמי שיחים, שכחו שיש גם חיילים בקהל. בניגוד אליהם, אותם חיילים שחוזרים רק בסופי השבוע (וגם זה לא תמיד), לא היו רוצים להפסיד משחק של קבוצתם האהודה רק כי הוא מתקיים באמצע השבוע. בשירות הצבאי שלי דיברתי עם אוהדי כדורגל ואצל כולם אתה רואה את הדפוס החוזר - בתחילת השבוע הם מדברים על המשחק שהיה, ובסוף השבוע הם כבר מחכים לצאת הביתה כדי לראות את הקבוצה האהודה שלהם.
הייתם מוכנים לוותר על האוהדים האלה בשם הדת?

ונניח עומר גולן, שהגיע לפגישה הזאת גם כן, שחקן ששיחק קצת באירופה ושיחק לא מעט בנבחרת. האם הוא היה יכול לחשוב לעצמו שהוא צריך לגשת למאמן שלו ולהגיד לו שהוא לא משחק בגלל שבת? סביר להניח שהוא היה מתקבל בבעיטה החוצה ובכרטיס טיסה ישיר לחיקו של אבי לוזון במכבי פתח תקווה.
יש ברשימה הזו כמה שחקנים בולטים, בעיקר בולט ישראל זגורי. אנחנו חיים בעידן שבו כל שחקן בינוני יכול למצוא את עצמו עם חוזה באירופה, וזה רק עניין של זמן עד ששחקן כמו זגורי יצא לחו"ל. ומה אז? האם הוא יוותר על החלום האירופי כי משחקים בשבת? הרי באנגליה רוב המשחקים משוחקים בשבת בצהריים, בספרד שבת לא יוצאת לפני השעה 22:00 שעון מקומי, ואפילו בליגות כמו שוויץ, קפריסין ובלגיה משחקים לפני צאת שבת.
אז מה ההבדל בין לוקרן להפועל תל אביב?

ואולי הבעיה בכלל נמצאת אצל הכדורגלנים שלא מבינים שעושים עליהם סיבוב?
הרי רק לפני כמה חודשים ראינו את אלי אוחנה עומד במרכזה של סערה פוליטית במפלגה אחרת, אז אולי לגייס כדורגלנים זה פשוט אחלה דרך לגייס קולות (למרות שעם כל הכבוד לכדורגלנים עילאיים כמו אופיר קריאף וגידי קניוק, אני לא חושב שהם יכולים להיות בעלי השפעה).
אבל זאת לא הפעם הראשונה שש"ס מגייסת כדורגלנים לקמפיין שלהם. זה כבר קרה אי שם ב-1996. אבי נמני, אלון חזן, רפי כהן - כולם מהדור ששיחקו כדורגל עמוק בתוך שבת בצהריים, ועדיין מופיעים על תקן הסלב התורן בקמפיין בחירות של מפלגת (הכנס שם של מפלגה רנדומלית).
אומרים שזה טוב שיש לכדורגלנים דעות. אבי איבגי, מי שמוביל אגב קמפיין גדול להזזת המשחקים מימי שבת אמר בפגישה ""אנחנו שמחים מאד להיות פה. באנו לתמוך ולהביע תמיכה במפלגת ש"ס, יש לנו הערכה גדולה למרן, לדרך שלו". ועל כן נסיים בציטוט של הרב עובדיה יוסף על אנשים כדוגמתו של אבי איבגי -
"הולכים לספרד, הולכים לגרמניה, הולכים לג'הנם... כן, זה כל המוח שלהם ברגליים. אנחנו, המוח שלנו בראש, ישתבח שמו"

ולסיום, עניין שחצי קשור לבחירות. ביום הבחירות, אחרי שאתם מסיימים להצביע (או לפני שאתם מצביעים, זה הולך להיגמר מוקדם), השחקנים הנחמדים של נבחרת בהוטן ועוד 11 נבחרות הזויות יגיעו לעשות שמח בלייב טוויט בועט במיוחד בטוויטר הרשמי של הבלוג.
ואין תירוצים, המשחק ביום חול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה