אחרי המשחק מול קפריסין, שהיה משעמם להחריד, כתבתי כאן משהו - לא מעניין אותי מדרך, ולא מעניין אותי משיטה. יש פה הזדמנות חד פעמית לעלות לטורניר, בטח ובטח אחרי הפתיחה של הנבחרת, וצריך לקחת אותה בשתי ידיים.
ועכשיו בואו נראה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אלירן עטר.
מדובר על שחקן שעד לפני חודשיים וחצי לא שיחק. בחודשיים וחצי האחרונים הוא אכן כבש בצרורות, אבל הוא עשה את זה במסגרת ליגת העל, מול הגנות מפוארות כמו הגנת מ.ס. אשדוד ומכבי נתניה. נכון, גם שכטר לא מי יודע מה פוגע, אבל לשכטר עומד הניסיון הבינלאומי עם 24 הופעות ו-5 שערים במדי הנבחרת, לעומת עטר ששיחק ב-3 משחקים בלבד.
יש הרבה פרשנויות לגבי השאלה "מי צריך להיות מזומן לנבחרת". יש כאלו שאומרים שצריך לשמור על סגל קבוע, יש כאלו שאומרים שצריך לזמן את מי שבכושר הכי טוב, יש כאלו שאומרים שצריך לזמן שחקנים שמתאימים לשיטת משחק מסוימת. עם כל הכבוד לאלירן עטר, הוא כבר שנתיים לא שיחק בנבחרת ואנחנו כבר יודעים ששכטר מתלבש כמו כפפה ליד בשיטת המשחק של אלי גוטמן - בכל זאת הוא היה אחד הברגים המרכזיים בדאבל עם הפועל תל אביב.
אף אחד כבר לא זוכר את הוויכוח על גילי ורמוט לפני המשחק מול בוסניה. ימים ארוכים של דיוני סרק הסתיימו בבעיטה אחת לשער והמשחק הסתיים בניצחון מדהים. לפעמים צריך לעזוב בצד את כל הדיבורים המיותרים שממלאים זמן מסך מיותר עוד יותר לפני המשחק ולתת איזשהו אמון במאמן הנבחרת.
ולגבי היעדרותו של עטר, אני לא מודאג במיוחד. עם שחקנים כמו ליאור רפאלוב, תומר חמד, עומר דמארי וערן זהבי, ארבעה שחקנים שכל אחד מהם מחזיק תחמושת של שערים בליגות שלהם, הנבחרת תחזיק מעמד בלי אלירן עטר. כמו שהנבחרת החזיקה מעמד בלי בניון או ברקוביץ' כשכבר לא היה להם מקום בסגל או כמו שהנבחרת החזיקה בלי אוחנה ורוזנטל כשהם החליטו להחרים משחק נבחרת, כך הנבחרת תשרוד גם הפעם.
ועוד מילה לאוהדים.
עזבו אתכם ממחאות, עזבו אתכם מרעש וצלצולים, עזבו אתכם משלטים.
יש לנו נבחרת אחת עם מטרה אחת וחלום אחד.
תהיו שם עם הנבחרת, גם אם זה יהיה רע - כי בסופו של דבר זו הנבחרת של כולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה