הכינו את הציוד המגן, ספיישל כדורגל שפל במדור יוצא לדרך.
יום שבת, 19:00, הכוכב האדום בלגרד – פרטיזן בלגרד (הליגה הסרבית הראשונה)
אחד מרגעי השיא בכדורגל הוא כששתי הקבוצות הגדולות במדינה נפגשות למפגש שיכול להכריע באופן סופי מי תזכה באליפות. ביום שבת, הכוכב האדום בלגרד תארח את פרטיזן בלגרד, באחד המשחקים החמים של הכדורגל הסרבי, הדרבי הנצחי.
הכוכב האדום בלגרד הייתה הקבוצה ששלטה בעיר ובכדורגל היוגוסלבי עד 1992. 19 אליפויות, כולל 4 מתוך 5 האחרונות של יוגוסלביה, וזכיות היסטוריות בגביע האלופות ובגביע הבין-יבשתי ב-1991, היוו חלק מארון גביעים מפואר. בשנים האחרונות הקבוצה דועכת, אבל עדיין היא מצליחה לזכות מדי פעם באליפות, כולל זו של השנה שעברה. העונה היא מדורגת במקום השני, 5 נקודות מפרטיזן, שלמעט ההפסד שלה מול פרטיזן במשחק הקודם, היא הפסידה רק במשחק אחד נוסף. השחקנים המובילים של הקבוצה הם פרדראג רייקוביץ', השוער הראשון של הקבוצה שזכה לפני שנתיים באליפות אירופה עד גיל 19 עם סרביה, דארקו לאזוביץ', שיעזוב בסוף העונה לגנואה אחרי 6 עונות בכוכב האדום, וסאבו פאביצ'ביץ', אקס מכבי והפועל תל אביב בעל 39 הופעות בנבחרת מונטנגרו. מי שמחפש עוד שחקנים בעלי עבר ישראלי בקבוצה ניתן למצוא את פטר אורלנדיץ', שהגיע לגיחה בהפועל תל אביב בעונה שעברה, וסשה סטויאנוביץ', ששיחק עונה אחת בהפועל חיפה.
25 אליפויות יש לפרטיזן בלגרד, ועכשיו היא רוצה לרשום אחת נוספת. אחרי שיוגוסלביה התפרקה, פרטיזן הפכה לקבוצה השולטת בכדורגל המקומי, עם 8 אליפויות מתוך 14 בסרביה ומונטנגרו ו-6 אליפויות מתוך 8 בסרביה. אחרי שבעונה שעברה היא איבדה את התואר לכוכב האדום, היא כרגע נראית בדרך להחזיר אותו הביתה, כשהיא מוליכה את הליגה ויש לה הפסד אחד בלבד. כוכבי הקבוצה הם סשה איליץ', סרבי בן 37 שחזר לפני 5 שנים לפרטיזן אחרי טיול בספרד, טורקיה ואוסטריה, בראנקו איליץ', עוד אקס הפועל תל אביב שרשם 58 הופעות בנבחרת סלובניה, וניקולה דריניצ'יץ', כובש שער הניצחון במפגש הקודם בין הקבוצות. עוד שחקנים ששיחקו בליגה הישראלית הם ננאד מרינוקביץ', ששיחק שנתיים בבני יהודה, ופטאר גרביץ', ששיחק משחקים בודדים בהפועל באר שבע.
אפשר לדבר עוד הרבה על המשחק הזה, אבל בואו נשאיר את הבמה לאוהדי הקבוצות – דלייה (Delije, "החסונים") של הכוכב האדום מול גרובארי (Grobari, "הקברנים") של פרטיזן.
יום ראשון, 11:00, דורצ'ול – ראקוביצה (הליגה הסרבית השלישית)
כדורגל שפל במיטבו, וזה מה שחשוב באמת. הליגה השלישית בסרביה מחולקת לארבע מחוזות, כשאלופת כל מחוז עולה לליגת המשנה. לא זה המצב שלנו, כשמדובר בשתי קבוצות שמעבירות את הזמן עד סוף העונה כי פשוט כלום לא הולך לקרות איתן (אבל כמו שאמרתי, זו המהות של כדורגל שפל).
דורצ'ול היא קבוצה שמעבירה את רוב זמנה בליגה הזו. ב-2003 היא שיחקה את עונתה היחידה בליגה השנייה, אז בסרביה ומונטנגרו, ופספסה את ההישארות ב-4 נקודות בלבד. עם מלוא ההערכה לקבוצת הכדורגל, גאוות השכונה, שממוקמת במרכז בלגרד, היא דווקא קבוצת הראגבי, שזכתה ב-13 האליפויות האחרונות בסרביה ואפילו משחק באותו מגרש בדיוק. כרגע, הקבוצה מדורגת במקום ה-11 מתוך 16, כשמקומות 12-15 הולכות לפלייאוף הירידה, משם היא רחוקה 2 נקודות בלבד (האחרונה יורדת אוטומטית). השחקנים הבולטים של הקבוצה הם השוער המונטנגרי הקשיש מרקו קריץ', הזר היחיד בקבוצה והיחיד שגם שיחק מחוץ לבלקן במשך שנתיים בספרטק טרנאבה הסלובקית, מילוש רדוסאבלייביץ', שמשחק בקבוצה מאז 2009, ופטאר סוסניאר, אחד מהשחקנים המובילים בחוליית ההגנה של הקבוצה.
ראקוביצה התמקמה יפה בליגה השלישית, אחרי שב-2012 עלתה מהליגה החמישית לרביעית, כעבור שנה עלתה מהליגה הרביעית לשלישית, ועכשיו היא ממשיכה לעונה נוספת בליגה. בעוד דורצ'ול מתגאה ברצף אליפויות בראגבי, גם לראקוביצה יש רצף, אבל טיפה יותר מפוקפק – ראקוביצה היה האזור היחיד שהופצץ בכל אחד מימי מבצע כוח מאוחד, המבצע שבו כוחות נאט"ו הפציצו במשך יום ולילה את סרביה. השחקנים המובילים הם איגור סטאנוייביץ', שחילק את זמנו בעונה הקודמת בין בורצ'ה בליגת המשנה לגרינדאביק מהליגה באיסלנד, ווק סטפאנוביץ', שגדל במחלקת הנוער של רד סטאר פריז, וניקולה ברקיץ', שהיה שותף לשתי העליות הקודמות של ראקוביצה.
יום ראשון, 17:00, או.פ.ק בלגרד – ראד בלגרד (הליגה הסרבית הראשונה)
יממה לאחר הדרבי הגדול, שתי הקבוצות הקטנות יותר של בלגרד תפגשנה לדרבי נוסף בעיר. או.פ.ק וראד, מייצגות כל אחד עולם אחר של יוגוסלביה הישנה – או.פ.ק הוא חלק מאגודת ספורט שנקראת "מועדון הספורט לצעירים של בלגרד", ראד היא קבוצה שייצגה את הפועלים ואת השם שלה היא קיבלה מחברת בנייה עם אותו השם.
מאז דור הזהב של או.פ.ק בשנות ה-60 לא קרה שם יותר מדי. היא זכתה ב-4 גביעי יוגוסלביה, בין 1953 ל-1966, כשבתווך היא רושמת את הישג השיא שלה בכל הזמנים, חצי גמר גביע המחזיקות ב-1962. הקבוצה היום די רחוקה מלהיות קבוצה בכירה, וכמו קבוצה סרבית טובה, גם היא מתמחה בפיתוח של כישרונות צעירים כמו אלכסנדר קולארוב וברניסלאב איבנוביץ'. או.פ.ק מדורגת העונה במקום ה-7 עם 32 נקודות והיא מגיעה אחרי תבוסה 4:0 מול דוני סרם בשבוע שעבר. גם היום בסגל של או.פ.ק יש בעיקר שחקנים צעירים, רק 6 הם מעל גיל 23, והבולטים בסגל הם מילאן גאיץ', שחקן נבחרת הנוער של סרביה, דיאן דראז'יץ', שצפוי להיות אחד מהשחקנים המרכזיים של נבחרת סרביה במונדיאליטו השנה, ואיביצה יובאנוביץ', מלך שערי הקבוצה העונה עם 6 כיבושים.
למרות היותה של ראד קבוצת פועלים, הקבוצה שמזוהה עם פשוטי העם אולי תזכיר לנו קבוצה בארץ. לראד יש ארגון אוהדים קטן ופנאטי שמזוהה עם הימין הקיצוני והלאומני של סרביה, כשהיריבה הגדולה שלה היא נובי פזאר, קבוצה שמייצגת, שימו לב לזה, את המיעוט המוסלמי בסרביה. בימי יוגוסלביה היא שיחקה את רוב שנותיה בליגת המשנה, ורק הפירוק קיבע את מעמדה כחברה קבועה בליגה הראשונה. עד כה היא מדורגת במקום ה-6, 2 נקודות מעל או.פ.ק, כשגם היא בתהליכי התאוששות מתבוסה – לפני שבועיים היא הובסה 7:0 מול צ'וקאריצ'קי, ובשבוע שעבר היא חזרה לעצמה עם ניצחון 0:1 על ראדניצ'קי קראגוייבץ. כוכבי הקבוצה הם פטאר יליץ', בוסני שחוזר אחרי עונה רווחית בסין, ניקולה ראספופוביץ', בוגר מחלקת הנוער של הקבוצה שלמעט השאלות כשחקן צעיר מעולם לא עזב אותה, ובורקו וסלינוביץ', שבשנת 2005 היה מלך השערים באליפות אירופה עד גיל 19 (טורניר שהשתתפו בו כמה כוכבים כמו קווין-פרינס בואטנג, יוהן קבאייה ויואן גורקוף).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה