ארתור היה בן 3 כשפרצה מלחמת העולם השנייה, בגיל 7 הוא כבר נרצח באכזריות הבלתי נתפסת של הנאצים וגופתו נשרפה במחנה ההשמדה מיידאנק. 70 שנים לאחר מכן, שמו של הילד בן ה-7 עדיין שגור בפיהם של אנשים. לא כולם יודעים מי הוא, אבל הזיכרון שלו לא חלף מהעולם.
אחרי שהיא עלתה לארץ, לילי פרידמן עשתה את הדבר החשוב ביותר שהיא יכלה לעשות.
לצד שמות של אנשי עסקים גדולים עשירים בכסף כמו האחים בלומפילד וסמי עופר, לילי פרידמן תרמה כסף לשיפוץ האצטדיון המתפורר בבאר שבע ובחרה לקרוא אותו דווקא על שם בנה, ארתור וסרמיל.
הילד שלא הספיק לגדול, עדיין חי כבר קרוב ל-30 שנה אחרי שנרצח, ובמקום הקרוי על שמו מתרוצצים ילדים, כל אחד מהם עם חלומות משל עצמו, רואה את גיבוריו מקרוב. זכרונו של הילד שלא הספיק לחלום נמצא במקום שבו ילדים חולמים.
באופן סמלי, האצטדיון בבאר שבע שקרוי על שמו של אדם שנרצח בשואה יוחלף באצטדיון שקרוי על שמו של מישהו שהוא חלק מסממן ישראלי לאומי. האצטדיון החדש יקרא על שמו של יעקב טרנר, טייס בחיל האוויר הישראלי.
אצטדיון וסרמיל יהרס, על חורבותיו יוקמו בנייני מגורים. משפחות צעירות יגיעו לשם עם הילדים, שירוצו בין גינות המשחקים המוריקות. במדינה שבה לעיתים לא יודעים להנציח כמו שצריך, אולי מן הראוי שיהיה שם גן, פארק, או אפילו רחוב מרכזי שבו ארתור יוכל להמשיך את חייו, לפחות כפי שהיו אמורים להיו.
עדכון, רגע לפני שנפתחת עונת 2015/6 ורגע לפני שהאצטדיון החדש נחנך: הודות לראש העיר, רוביק דנילוביץ', התקבלה החלטה להנציח את ארתור וסרמיל כמו שצריך - מתקן האימונים הסמוך לאצטדיון טרנר, בו מתאמנים הילדים והנערים של הפועל באר שבע , יקרא על שמו. אוהדי הקבוצה ינציחו גם הם את שמו של ארתור ביציע הדרומי באצטדיון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה