5 דברים שיגרמו להצבעה בפיפ"א לעבור

כשההצבעה בפיפ"א באוויר ניתן לסמן די בקלות את הנקודות לכשלון של ישראל. נכון, יכול להיות שההצבעה בכלל לא תעבור או לא תתקיים, אבל בתודעה העולמית ובתפיסה, ישראל כבר חטפה את הנוק-אאוט שלה. החל מסוף השבוע הקרוב, לא משנה מה יקרה בו, כל פעולה ישראלית תבחן בזכוכית מגדלת.
והנה כמה נקודות שיופיעו בתחקיר של כל בר דעת על "למה נכשלנו".



הסברה. הסיפור של סאמח מראעבה הוא הסיפור שמתמצת את כישלון ההסברה הישראלית. לפני שנה נעצר מראעבה, שחקן נבחרת פלסטין, כשהוא חוצה את הגבול עם נבחרתו חזרה לשטחים. העולם סיקר בהרחבה את המעצר הנפשע של שחקן הכדורגל הפלסטיני שאף שבת רעב בשל מעצרו. אף גורם ישראלי לא הוציאה הודעה פשוטה שבה נאמר שמראעבה נעצר בגלל שהוא נפגש (לכאורה) עם גורמי חמאס בזמן שהשהות של נבחרתו בקטאר. מראעבה היה עצור במשך כמה חודשים, נחקר, וברגע שלא הצליחו להוכיח את אשמתו, שוחרר חזרה הביתה.
בעולם כולם יודעים על השחקן העצור ששבת רעב, אף אחד לא ידע למה. פה בדיוק תמצית הסיפור הישראלי - הפלסטינאים דואגים להפיץ לכל העולם מה קורה, אבל ישראל לא מגיבה או שומרת על עמימות. מישהו צריך להסביר לגורמים הרלוונטיים שמדובר בהצבעה בפיפ"א, לא דיונים על יכולות הגרעין הישראלי.



ההתאחדות. בזמן שג'יבריל רג'וב מטייל בעולם ומעביר באופן ישיר ועקיף את העמדה הפלסטינית, עופר עיני לא נפגש באופן גלוי אפילו לא עם אדם אחד. גם בהכנות בציריך בימים אלו מי שעושה את העבודה הוא אמיר גילת, ממלא מקומו. אם לעופר עיני לא חשוב מספיק להתעסק בסיפור הזה, אז ככה זה גם יראה.
באותה מידה, מספיק להיכנס לאתר של כל אחת מההתאחדויות. באתר הפלסטינאי מופיעים כל הפרטים שצריך לדעת, בערבית ובאנגלית, ברמת סיקור שלא הייתה מביישת אתר ישראלי בתקופת מבצע צבאי. באתר הישראלי? תגובות לקוניות והודעות ישנות שמופצות בעברית בלבד.



בית הדין. ג'יבריל רג'וב יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. לא סתם בהודעה לתקשורת שהופצה על ידי ההתאחדות הפלסטינאית שמה של בית"ר ירושלים חוזר כמה וכמה פעמים. שני אירועים מרכזיים סומנו שם - השלט "בית"ר טהורה לעד" והעובדה שגם שנייה לפני הדיון בפיפ"א בית הדין שוב הקל בעונש שהוטל על בית"ר ירושלים בגלל גזענות.
בפסק הדין כתוב במפורש שמדובר בעבירה ה-17 של בית"ר ירושלים ובהרשעה הרביעית שלה באשמת גזענות, ועדיין, מסיבה שגם טובי המשפטנים לא יצליחו להסביר, החליטו דייני ההתאחדות כי זו תהיה "הזדמנות אחרונה בהחלט". אגב, בזכות רחמי בית הדין, בית"ר ירושלים הבטיחה את מקומה באירופה, אבל מישהו צריך להעביר הודעה ברורה - בית הדין של אופ"א פחות רחמן כשזה מגיע לגזענות.



הקו הירוק. העיר דרי הפכה לאחד המוקדים הגדולים של מלחמת האזרחים באירלנד. השיא הגיע בתחילת שנות ה-70, כשהמשטרה הבריטית ביצעה טבח של ממש במפגינים לאומניים, שהיו מזוהים עם הקתולים והמדינה האירית העצמאית (מה שלימים אגב היה מקור ההשראה לשיר של U2). הקבוצה המקומית, ששיחקה עד אז בליגה של צפון אירלנד, הבינה שאין לה מקום בליגה הזו ופרשה. במקום קרוב ל-15 שנים לא הייתה קבוצת בוגרים רשומה בעיר, עד שפיפ"א אישרה לה לחצות את הגבול ולשחק בליגה של אירלנד.
זה אותו הסיפור שצריך ללוות את ישראל והקבוצות מעבר לקו הירוק. אין אדם אחד בתוך הרשות הפלסטינית שיהיה מוכן לקחת אחריות על הקבוצות היהודיות במידה והן תשחקנה בליגה הפלסטינית. אף אחד לא רוצה לראות כיצד אוהדים מרמאללה או חברון יבצעו לינץ' בשחקני כדורגל יהודיים. לכן, בלי למצמץ, לישראל יש הצדקה מוחלטת לכך שהקבוצות הללו הן עדיין חלק מהכדורגל הישראלי.



רג'וב. ג'יבריל רג'וב משחק את המשחק והוא משחק אותו מצויין. כמו שאמר יקיר המערכת, אורי לוי, רג'וב כבר ניצח. הוא הצליח לגרום לכולם, כולל כולם לראות את הסבל ואת המסכנות של הפלסטינאים. לא משהו שלא ראינו בעבר.
אולי לעשות דה-לגיטימציה לרג'וב זה קיצוני מדי, אבל מספיק להזכיר את זה שרג'וב ישב בכלא הישראלי, את זה שרג'וב ישעה לצמיתות כל מי שישתף פעולה עם ההתאחדות הישראלית, וכמובן את זה שאם הוא היה יכול לנקוט בצעדים ידידותיים מול ישראל כמו שימוש בנשק גרעיני הוא היה עושה זאת.



הדברים נוראיים, אבל הם תמונת מראה נוראית עוד יותר של המציאות. של ישראל שמפחדת להילחם בגזענות, של ישראל שמתביישת להציג את האמת שלה בצורה טובה, של ישראל שפשוט לא יודעת להתנהל כראוי בזירה הבינלאומית.
ואם זה כך, אולי נגזר עלינו להישאר בחוץ.