
יום שבת, 23:00, אולימפיה - סרו פורטניו (הליגה הפרגוואית)
כנהוג בדרום אמריקה, סופר קלאסיקו אמיתי לא יכול שלא לייצג מאבק בין בני המעמד הגבוה ובני המעמד הנמוך. כך קורה גם באסונסיון, בירת פרגוואי, שם אולימפיה מייצגת את בני המעמד הגבוה וסרו פורטניו מייצגת את בני המעמד הנמוך. בשבת הן נפגשות למשחק נוסף בהיסטוריה הארוכה של היריבות ביניהן שמתחילה אי שם ב-1913.
אולימפיה היא הקבוצה הגדולה ביותר בכדורגל המקומי בפרגוואי. היא זכתה ב-39 אליפויות, יש לה 3 גביעי ליברטאדורס ואפילו גביע בין-יבשתי אחד. עם זאת, באולימפיה לא זכו באליפות מאז 2011 ואחרי שסרו פורטניו השאירה להם אבק באפרטורה, הם לא יהיו מוכנים להשפלה נוספת. אחרי 4 מחזורים בקלאוסורה הם עושים עבודה לא רעה, כשהם מוליכים את הטבלה עם 11 נקודות. את הקבוצה מוביל פרנסיסקו ארסה, אחד מהשחקנים הבולטים של פרגוואי בשנות ה-90 והעביר את רוב הקריירה שלו כשחקן בליגה הברזילאית. השמות הגדולים בסגל הם סלוסטיאנו קאנדיה, אחד המגנים הדומיננטיים ביותר בליגה, כריסטיאן ריברוס, שרשם 90 הופעות במדי נבחרת פרגוואי, וחואן מנואל סאלגיירו, מלך שערי הקבוצה העונה.
למרות שבמשך שנים סרו פורטניו התקיימה בצל של אולימפיה, היא בהחלט יכולה להיות מעודדת מהשנים האחרונות. שלוש האליפויות שהיא השיגה בזמן שאולימפיה לא מצליחה לזכות בכלום צמצמו את הפער וכעת היא עומדת על 31 תארים. אחרי שאולימפיה זכתה באפרטורה, היא רוצה להשלים דאבל, וכרגע היא מדורגת שנייה עם 10 נקודות. המאמן שלה, רוברטו טורס, היה המנהל הטכני של הקבוצה ורק העונה הפך למאמן בפעם הראשונה בקריירה. לסרו פורטניו יש כמה שמות מעניינים כמו קרלוס בונט, קשר בן 37 שהשתתף בשלושה מונדיאלים, סרחיו דיאז, שלקח חלק עם נבחרות פרגוואי השנה גם באליפויות דרום אמריקה עד גיל 20 ועד גיל 17, אבל מעל כולם עומד הרכש החדש, דייגו לוגאנו הוותיק, שכבר בהופעת הבכורה שלו הספיק לכבוש שער ראשון.

יום ראשון, 21:00, סטיאווה בוקרשט - דינאמו בוקרשט (הליגה הרומנית)
גם נהירת השחקנים מרומניה לישראל לא מורידה ולו במעט מהדרבי הנצחי של רומניה (אגב ברומנית זה נשמע יותר טוב, Eternul Derbi). בראשון סטיאווה ודינאמו מגיעות אל המחזור החמישי בליגה עם המשחק הכי חם שיכול להיות באצטדיון הלאומי הלוהט בבוקרשט.
סטיאווה בוקרשט אמנם ממשיכה לזכות בתארים, אבל מצבה הולך ומתדרדר מרגע לרגע. אחרי ששלטונות הצבא אסרו עליה להמשיך ולהשתמש בסמל הישן של המועדון ואחרי שנשיאה הנצחי ג'יג'י בקאלי נכנס לכלא, סטיאווה רק רוצה לחזור לקדמת הבמה. באירופה היא נכשלה אחרי שבאמצע השבוע התפרקה מול פרטיזן בלגרד במוקדמות ליגת האלופות, ולפחות בליגה המקומית היא מתנחמת כשהיא נמצאת במקום השני עם 8 נקודות ובשוויון לטארגו מורש המוליכה. אם ג'יג'י בקאלי הוא הנשיא הכל יכול, הרי שגם המאמן צריך להיות בן טיפוחיו - מירל ראדוי, ששיחק 8 שנים במועדון וזוכה למשרת האימון הראשונה שלו, וגם יש לו כינוי מעניין "בן הסנדק", מאחר וג'יג'י בקאלי הוא הסנדק שלו. בסטיאווה ניתן למצוא את גרגורי טאדה, מלך שערי הליגה בעונה שעברה שהגיע מקלוז', פרננדו וארלה, קפטן הקבוצה מכף ורדה, והשוער הצעיר ולנטין קוז'וקארו, שמקבל את אפודת השוער הראשון בגיל 19 בלבד.
דינאמו בוקרשט היא היריבה הגדולה מהצד השני. הקבוצה שבימי השלטון הקומוניסטי הייתה שייכת למשרד הפנים הרומני חוותה עליות וירידות. בזמן שקלוז', אוניראה אורזיצ'ן ואוצלול גלאץ זכו באליפויות, בדינאמו עדיין מתרפקים על העבר. לפני שנתיים היא נרכשה על ידי איש העסקים יונוט נגויצה מתוך תקווה לשחזר את ההישגים הגדולים, אבל עדיין היא רחוקה משם. את העונה היא פתחה לא רע כשהיא במקום השלישי וגם לה 8 נקודות כמו לסטיאווה וטארגו מורש. כדי להשלים את המשימה, דינאמו הביאה את מירצ'אה רדניק, אחד המאמנים הבכירים ברומניה ומי שהוביל אותה לאליפות האחרונה ב-2007. אחד הדברים היפים בסגל של דינאמו הוא העובדה שהקבוצה מובלת בידי שלושה שחקנים צעירים עם לא מעט פוטנציאל: יונוץ נדלצ'ארו, בלם בן 19, דורין רוטאריו, חלוץ בן 20, וקוסמין מאטיי, קשר בן 23.

יום ראשון, 23:00, סאו פאולו - קורינתיאנס (הליגה הברזילאית)
מי שאומר לכם שאי אפשר לייצר אווירה במגרש שבו היציעים רחוקים מהדשא, כנראה מעולם לא ראה משחק במורומבי. האצטדיון המדהים מתמרק לקראת הקלאסיקו הקסום (Clássico Majestoso) בין סאו פאולו לקורינתיאנס ביום ראשון.
סאו פאולו רוצה לנצל את יתרון הביתיות כדי לחזור אל מאבקי האליפות. העונה היא מדורגת במקום ה-7 בלבד, אבל המרחק בינה למקום הראשון הוא רק 8 נקודות. באופן כללי, המורומבי הוא מבצר לא קטן, כשהטריקולור לא הפסידו עדיין בבית ובאופן כללי הפסידו בו רק פעמיים בשנה וחצי האחרונות. מאמן הקבוצה, הקולומביאני חואן קרלוס אוסוריו, מגיע אחרי 3 שנים כמאמן נסיונל בארצו, אותה הוביל לגמר הקופה סודאמריקנה בשנה שעברה. לא מעט כוכבים עם רזומה מרשים יש לסאו פאולו. בראש ובראשונה, יש לציין את השוער בן ה-42, רוג'ריו סני הבלתי נגמר, שגם העונה ממשיך לעמוד בין הקורות ולכבוש שערים. גם שחקנים כמו אלשנדרה פאטו, שזוכה לתחייה מחודשת בליגה הברזילאית, מישל באסטוס שמככב אחרי השנים בליון, ולואיס פביאנו, שחזר אחרי שנים בסביליה, נמצאים בסגל. חשוב לציין גם שחקנים כמו גאנסו, שעדיין מחכה לפריצה, ובושיליה, כוכב הנבחרת עד גיל 20, שמשלימים סגל אימתני.
אם בסאו פאולו בונים על ניצחון כדי להישאר במאבק, הרי שכל ניצחון של קורינתיאנס משאיר אותה צמודה אל המוליכה אתלטיקו מיניירו. קורינתיאנס נמצאת רק 2 נקודות אחריה ומדורגת במקום השני. אם אמרנו שסאו פאולו מנצחת בדרך כלל בבית, אז צריך לזכור שהיא עומדת מול ההגנה הטובה ביותר בליגה, כשקורינתיאנס סופגת רק 9 שערים מאז פתיחת העונה. מאמן הקבוצה, טיטה, אחראי לאחת הקדנציות הגדולות של מאמן במועדון כשזכה באליפות הליגה, אליפות הפאוליסטה, גביע הליברטאדורס, הרקופה סודאמריקנה וגביע העולם למועדונים. הוא עזב את המועדון ב-2013 וחוזר העונה לקדנציה נוספת. גם לקורינתיאנס יש שחקנים עם רזומה אירופי כמו ז'אדסון, ששיחק בשחטאר דונייצק, ואגנר לאב, הזכור מצסק"א מוסקבה, ואדו דראסנה, שהעביר שנים יפות בפנרבחצ'ה. אפשר לציין גם את קאסיו, שוער הקבוצה שאחראי לתצוגה ההגנתית המרשימה, ואליאש, קשר נהדר שעושה לא מעט עבודה יפה בליגה הברזילאית כבר כמה שנים טובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה