
יום שישי, 22:00, אנגליה - פיג'י (גביע העולם בראגבי)
ההמתנה הארוכה הסתיימה וביום שישי בערב לעיני 81 אלף צופים יצא לדרך גביע העולם בראגבי. הראגבי, כמו הכדורגל והקריקט, גם הוא הגיע מאנגליה, אבל כמו בשני ענפי הספורט האחרים האנגלים יגיעו עם ציפיות עצומות וכנראה יסיימו בלי תואר. במשחק הפתיחה שלהם הם יפגשו את נבחרת פיג'י, שלא דופקת חשבון לפערי הרמות.
כשהטורניר מגיע אליהם הביתה, באנגליה רוצים להוסיף עוד תואר לארון הריק שלהם. בגביע העולם הם זכו פעם אחת בלבד, בזכות שער ניצחון של ג'וני ווילקינסון בהארכה, בגמר נגד אוסטרליה ב-2003. מאז האנגלים הגיעו לגמר ב-2007, בו הפסידו לדרום אפריקה, ולפני 4 שנים הם הודחו ברבע הגמר מול צרפת. הפעם, לעיני הקהל הביתי, הם מקווים לצעוד כל הדרך אל הגביע ולתקן את הרושם הנורא מהגמר הקודם שהתקיים בטוויקנהאם ב-1991, בו הם הפסידו לאוסטרליה. הסגל האנגלי מתבסס בעיקר על שחקנים מהליגה המקומית החזקה ומובל על ידי כמה מגיבורי האליפות של סראסנס בעונה האחרונה, ביניהם אואן פארל, מאקו וואוניפולה וריצ'ארד וויגלסוורת'. לצידם שווה לשים לב לשני השחקנים הבולטים של באת', שהיו גם מאוד דומיננטיים בטורניר שש האומות, ג'ורג' פורד וג'ונתן ג'וזף.
נבחרת פיג'י, כמו כל נבחרות הפאסיפיים, היא נבחרת די חביבה וחברה קבועה ברמות הגבוהות. נבחרת ראגבי השביעיות היא הנבחרת הבכירה יותר, ולראייה גם ההעפלה שלהם למשחקים האולימפיים בריו בשנה הבאה, אבל גם לנבחרת הראגבי יוניון יש מה להציע. בגביע העולם הקודם הם נכשלו לחלוטין, כשלמעט ניצחון על נמיביה, הם מפסידים בכל המשחקים, כולל במשחק מול סמואה שקבע כי הם יאלצו להשתתף במוקדמות. עם זאת, הם לא הזיעו יותר מדי במוקדמות, לאחר שניצחו את נבחרת איי קוק 6:108. החבר'ה מפיג'י מגיעים עם ביטחון, לאחר שהצליחו לזכות בגביע הפאסיפיים, וכמה מהשחקנים הבולטים בטורניר ייקחו חלק גם בגביע העולם. השחקנים המובילים הם נמאני נאדולו, שמשחק בקבוצת קרוסיידרס מהסופר ראגבי, הליגה של חצי הכדור הדרומי, ורניקי גונבה, שמשחק בלסטר טייגרס האנגלית, ולאונה נקראווה, שמשחק בגלאזגו ווריורס. באופן כללי, למרות העובדה שלא מדובר באחת הנבחרות הבכירות, כמעט כל שחקני הסגל משחקים בליגות הבכירות (למעט שניים שמשחקים בפיג'י ושלושה שמשחקים ברומניה).

יום ראשון, 15:00, אסיריסקה - סיריאנסקה (הליגה השבדית השנייה)
שיעורי תנ"ך לימדו אותנו על העם האשורי שחי פה באזור. כמה אלפי שנים מאוחר יותר, אני שמח לבשר לכם שהאשורים עדיין איתנו, ומלבד פזורה ברחבי המזרח התיכון, יש לא מעט פליטים אשורים שחיים באירופה לא מעט זמן. הקהילה בשבדיה, שמונה 100 אלף אשורים, כוססת ציפורניים לקראת הדרבי הגדול של העדה בין אסיריסקה לסיריאנסקה, שמגיעות מהעיר סדרטליה.
אסיריסקה היא אחת הקבוצות הראשונות שהאשורים הקימו בשבדיה, אי שם ב-1971. מקימיה היו פליטים אשורים שהגיעו מטורקיה. הם היו הראשונים להטביע את החותם של הכדורגל האשורי בשבדיה, כשב-1992 הפכו לקבוצת המהגרים הראשונה שעולה לליגת המשנה, ב-2003 הם העפילו לגמר הגביע השבדי וב-2005 שיחקו את עונתם היחידה בליגה הבכירה. כשמחפשים את השחקנים המובילים במועדון הולכים בראש ובראשונה לדייויד דורמאז, אחד השחקנים הוותיקים במועדון ששיחק בו בשנים 2000-2006, יצא לטיול קצר בליגה הבכירה ובטורקיה, וחזר ב-2012, ובסך הכל רושם את עונתו ה-11 במועדון. שחקנים בולטים נוספים הם החלוץ מתיאס גנץ, מלך שערי הקבוצה, והקשר כריסטר יוסף שחוזר אחרי עונה אחת בקפריסין.
סיריאנסקה היריבה הוקמה כמה שנים אחר כך, ב-1977, על ידי קבוצה של מהגרים אשורים שהגיעו מסוריה ועיראק. סיריאנסקה חיה תמיד בצילה של אסיריסקה. היא הגיעה לליגת המשנה בפעם הראשונה רק ב-2009, אבל בליגה הבכירה היא שיחקה שלוש עונות בין 2011 ל-2013, מה שהפך את המאבק על השליטה בקרב האשורים להרבה יותר מותח בשנים האחרונות. גם הקבוצה הזו הפכה לכר פורה עבור השחקנים האשורים כמו הקשר סמאן גודוס והמגן גבריאל סומי, ומעל כולם עומד לואי צ'אנקו, שהחליט ב-2008 "לחזור הביתה" ושיחק במדי נבחרת סוריה. כקבוצה של פליטים, בשנים האחרונות החלו לשחק בקבוצה גם שחקנים ממוצא בלקני כמו השוער דיאן גראצ'ה, הקשר בסים קוניץ' והחלוץ דינקו פליץ', כולם נולדו בבוסניה.
ולמרות הכל, בואו נסיים את היריבות הזאת עם בשורה אופטימית. בשנה שעברה לקחו חלק שחקני שתי הקבוצות בגביע העולם של ConIFA, טורניר בינלאומי לנבחרות שלא חברות בפיפ"א. הנבחרת האשורית סיימה במקום השלישי המכובד.

יום ראשון, 17:30, ראפיד וינה - אדמירה ואקר (הליגה האוסטרית)
פתיחת עונה מפתיעה במיוחד וצפופה במיוחד יש לנו באוסטריה. 3 נקודות בלבד מפרידות בין מוליכת הטבלה למקום החמישי. בכל משחק קבוצה יכולה למצוא את עצמה מתקרבת ומתרחקת מהמוליכות במהירות. ביום ראשון יפגשו שתי המוליכות, ראפיד וינה ואדמירה ואקר.
ראפיד וינה היא הקבוצה הגדולה ביותר בכדורגל האוסטרי. עם 32 אליפויות, 14 גביעים ואפילו אליפות גרמניה ב-1941, אין קבוצה יותר מעוטרת ממנה. עם זאת, מאז 2008 ראפיד וינה לא זכתה באליפות והמאבק הצמוד בהחלט יכול להצית את הדימיון עבור הירוקים-לבנים. מלבד הצלחותיה באוסטריה, היא חווה עונה יפה גם באירופה, אחרי שהדיחה את אייאקס במוקדמות ליגת האלופות ופתחה את שלב הבתים בליגה האירופית עם ניצחון 1:2 על ויאריאל. הקבוצה כרגע נמאת במקום השני עם 16 נקודות, רק נקודה אחת ממוליכת הטבלה אדמירה. כשמסתכלים על השחקנים המרכזיים מוצאים שלושה שחקנים בלי שמות מגוונים מדי - החלוץ שטפן שוואב והמגן שטפן אוור, ששניהם נרכשו מאדמירה בעונות האחרונות, ושטפן הופמן, הקשר הגרמני שגדל בבאיירן מינכן ומשחק כבר 10 שנים המועדון. מלבדם ניתן לציין גם את פיליפ שוברסברגר, שחקן צעיר בן 21, שלא רק כובש אלא גם מבשל לא מעט.
אדמירה ואקר מתחילה להתאושש לאט לאט מההתרסקות שהיא חוותה בשנים האחרונות. ב-2004 היא נרכשה על ידי איש העסקים האיראני, מאג'יד פישיאר, אבל המועדון הסתבך בקשיים כלכליים וצנח לליגת המשנה. לפני מספר שנים הוא נרכש מחדש והצליח לחזור לליגה הבכירה, כולל הופעה נדירה בעונת 2012/3 במוקדמות הליגה האירופית. עם זאת, אדמירה ואקר ניצלה בעור שיניה בשלוש העונות האחרונות מירידה, כשהיא מסיימת במקום ה-9, בליגה שבה המקום ה-10 כבר מוביל לליגה השנייה. את העונה הנוכחית היא פתחה בצורה מדהימה עם הפסד בודד, מקום ראשון עם 17 נקודות וההגנה הטובה ביותר בליגה. מלבד להגיד תודה לשני השחקנים הבולטים בחלק האחורי של אדמירה, השוער יורג זיבנהאנדל ושחקן ההגנה מרקוס לאקנר, יש עוד מספר שחקנים שבהחלט קשה לפספס. מדובר בשני חלוצים צעירים ומוכשרים, האחד הוא דומיניק שטארקל בן ה-21, שחקן הנבחרת הצעירה של אוסטריה ומושאל מראפיד וינה, והשני הוא טוני ואסטיץ' בן ה-22, בנו של חלוץ הנבחרת האוסטרית לשעבר, איביצה ואסטיץ' האגדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה