יום שבת, 8:00, סאנפרסה הירושימה - קווסאקי פרונטאלה (הליגה היפנית)
עד העונה שעברה הכדורגל היפני התנהל בשיטה פשוטה - ליגה של 18 קבוצות, כל אחת משחקת מול האחרות פעמיים ובסוף מכתירים אלופה. השנה החליטו ביפן לחלק את הליגה לשני חלקים, כמו שהיה נהוג בארגנטינה, ולאחריה לקיים פלייאוף אליפות שבו ישתתפו שתי אלופות השלבים יחד עם שלוש הקבוצות שצברו הכי הרבה ניקוד. הדבר הזה הופך את המפגש בין הירושימה לקווסאקי למפגש פסגה על המקום הראשון בחלק השני של העונה.
סאנפרסה הירושימה הצליחה לרשום כמה עונות יפות בשנים האחרונות. היא זכתה בשתי אליפויות היסטוריות ב-2012 וב-2013, הגיעה פעמיים לגמר הגביע היפני ורשמה הופעות לא רעות גם בליגת האלופות האסיאתית. החלק הראשון של הירושימה היה מרשים למדי והסתיים במקום השלישי, מרחק של 7 נקודות מהמקום הראשון, ובחלק השני היא מוליכה את הטבלה עם 28 נקודות כשנותרו 4 מחזורים לסיום. ניצחון של הירושימה יכול להבטיח לה בכל מקרה את ההשתתפות, בלי קשר למקום הראשון, מאחר והיא כנראה תסיים בין שלוש הראשונות בטבלה הכללית. היציבות במועדון מגיעה הודות למאמן האז'ימה מוריאסו, ששיחק בקבוצה במשך 14 שנים ומאמן אותה מאז 2012. השמות הבולטים במועדון הם דגלאס, מלך שערי הקבוצה העונה עם 14 שערים, היסאטו סאטו, שרחוק שני שערים מלהפוך למלך שערי הליגה היפנית בכל הזמנים, והשוער טאקוטו הייאשי, שחזר בעונה שעברה לקבוצת נעוריו.
קווסאקי פרונטאלה היא קבוצה קטנה במונחים יפניים, נטולת תארים אך חולמת לנצל את השיטה החדשה כדי להגיע להישגים מרשימים. הקבוצה מראה חצי שני די מרשים עם מקום חמישי ו-23 נקודות, מרחק 5 נקודות בלבד מהירושימה המוליכה. ניצחון יכול לעזור לה גם בדירוג הכללי, שכן כרגע היא נמצאת במרחק זהה של 5 נקודות מפ.צ. טוקיו השלישית. מאמן הקבוצה יאהירו קזאמה הוא מאמן עם רזומה מועט כמאמן, כשלאחר שנים כמאמן באוניברסיטאות קיבל ב-2012 את משרת האימון הראשונה שלו בקבוצת בוגרים. מי שמוביל את הקבוצה הוא יושיטו אוקובו, מלך שערי הליגה העונה עם 21 שערים, שהיכולת שלו זיכתה אותו בשנה שעברה לזימון ראשון מזה 4 שנים לנבחרת יפן, כולל 3 הופעות במונדיאל. שחקנים נוספים ששווה לשים אליהם לב הם המגן אלסיניו ושני שחקנים צעירים שהובאו על ידי המאמן קזאמה, שוגו טאניגוצ'י ושינטארו קורומאיה, שניהם שיחקו אצלו במדי קבוצת אוניברסיטת צוקאבה.
יום שבת, 22:00, ניו זילנד - צרפת (גביע העולם בראגבי)
רק לפני 4 שנים שתי הנבחרות הללו נפגשו בגמר גביע העולם, ועכשיו אחת מהן תלך הביתה כבר ברבע הגמר. ניו זילנד, אלופת העולם והפייבוריטית הנצחית לזכות בתואר שוב, תפגוש את צרפת, סגנית אלופת העולם ומי שמשלמת ביוקר על ההפסד במשחק האחרון בבתים מול אירלנד. המשחק יתקיים באחד מהיכלי הראגבי הגדולים בעולם, אצטדיון המילניום בקארדיף.
ניו זילנד היא אומת הראגבי הטובה ביותר בעולם, ואין עוררין על כך. למרות שהיא זכתה בתואר רק פעמיים, היא עלתה לחצי גמר גביע העולם בכל אחד מהטורנירים הקודמים, למעט טורניר אחד. אותו משחק רבע גמר שבו ניו זילנד הודחה הוא זה שגם יעורר טראומות לאול בלאקס - רבע הגמר ב-2007 בו הפסידה לנבחרת צרפת באצטדיון המילניום. הבית המוקדם היה טיול קליל בפארק לניו זילנד, כשמלבד ארגנטינה ש"הקשתה" עליה, היא דילגה מעל גאורגיה, טונגה ונמיביה. השם הגדול בנבחרת הזו הוא דן קרטר, הבועט הקבוע של הנבחרת שמשחק בראסינג מטרו הצרפתית, והוא גם שחקן הראגבי בעל השכר הגבוה ביותר שעומד על 1.5 מיליון אירו לעונה. מלבדו בלטו גם ג'וליאן סבאה, אחד מעשרת כובשי הטרייז המצטיינים של ניו זילנד בכל הזמנים, ונהה מילנר-סקודר, שהגיע עם קבוצתו הוריקיינס עד לגמר הסופר ראגבי העונה.
צרפת נחשבת לנבחרת בכירה בענף, אך עדיין לא הצליחה לשים את ידה על הגביע הנכסף. שלוש פעמים הגיעה לגמר ובכל אחת מהפעמים הללו היא הפסידה, כולל פעמיים מול ניו זילנד. אחרי ניצחונות על איטליה, רומניה וקנדה, צרפת נכשלה במשחק המכריע על המקום הראשון מול אירלנד. אגב, במוטיב כמעט חוזר, כמו רבע הגמר ההוא מ-2007 וכמו רבע הגמר בשבת, גם המשחק מול אירלנד התקיים באצטדיון המילניום בקארדיף. אם יש מישהו שיכול להוביל את הנבחרת הזו קדימה, זה פרדריק מישלאק, שהיה שותף גם לשלושה גביעי אלופות רצופים עם טולון בשנים האחרונות. אפשר לראות שינוי משמעותי בסגל של הנבחרת, כשבני המהגרים הגיעו גם לראגבי שנחשב לענף "לבן". שחקנים כמו רבאח סלימאני (אלג'יריה), ווסלי פופאנה (מאלי) ואדי בן ארוס (ניגריה) מכניסים אווירה חדשה ושונה לנבחרת הצרפתית.
יום שבת, 22:00, פתיחת גביע העולם עד גיל 17
אחרי שבחודש יוני האחרון השחקנים הצעירים המוכשרים התכנסו בניו זילנד למונדיאליטו, מגיע תורם של שחקני הנוער שישחקו בצ'ילה על התואר היוקרתי. 24 נבחרות יגיעו, חלקן ממדינות כדורגל מפותחות יותר, חלקן ממדינות מפותחות פחות, אבל ירצו להראות קצת ממה שיש להם להציע.
כמובן שבראש הרשימה ניתן למצוא את הפייבוריטיות המסורתיות לכל טורניר כזה. אומות הכדורגל הגדולות כמו ברזיל, ארגנטינה, גרמניה, צרפת ואפילו אנגליה מעמידות נבחרות מוכשרות שחולמות כל אחת מהן על התואר. באותה נשימה ניתן להזכיר גם את מקסיקו וניגריה, שתי הפיינליסטיות מהטורניר הקודם, שידועות כמדינות שמוציאות המון כשרונות צעירים ויכולות להתחרות בקלות עם כל נבחרת שתעמוד מולן. גם צ'ילה המארחת תחלום לנצל את יתרון הביתיות.
ישנן גם לא מעט נבחרות שיחלמו להפתיע והן בעלות לא מעט כשרון. קרואטיה, ארה"ב ואוסטרליה הן שלוש נבחרות כאלו ששחקניהן מתאמנים באקדמיות המקומיות אבל חלקם גם נודדים הרחק מהבית ומתאמנים במחלקות הנוער מהבכירות בעולם. נבחרת כמו בלגיה תראה לעולם את פרוייקט קידום הצעירים שלה שכולנו מכירים, הונדורס וקוסטה ריקה יראו לנו שוב שיש להן מקום ברמות הגבוהות. גם נבחרות שבאופן קבוע רואים אותן לצד נבחרות גדולות כמו רוסיה, דרום קוריאה וניו זילנד רוצות לצבור ניסיון לקראת העתיד.
וכמו בכל מירוץ, גם כאן יש סוסים שיכולים להפתיע. נבחרת מאלי לדוגמה, שהגיעה לרבעי הגמר ב-1997 וב-2001, מגיעה לכאן כאלופת אפריקה, תואר מחייב שגורם לה לחשוב גבוה. גם מאסיה מגיעות שתי נבחרות מפתיעות במיוחד שמבוססות על שחקנים מקומיים. אלופת אסיה, צפון קוריאה, עברה בדרך לתואר את איראן, אוסטרליה ודרום קוריאה, כך שבהחלט אי אפשר להגיד שמדובר בנבחרת שעלתה במקרה. גם נבחרת סוריה, שמגיעה ממדינה מפורקת לחלוטין, תנסה לשמח את העם ולהראות את הכישרון שלה כפי שעשתה במפתיע עם שמינית הגמר ב-2007.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה