יום שישי-שבת, קטעי הסיום של ראלי דקר
ראלי דקר, מירוץ השטח הגדול בעולם, כבר מזמן לא עובר בעיר שעל שמה קרוי המירוץ. בשנת 2008 איימו אנשי אל קעידה להתפוצץ בכמה מקטעי המירוץ במאוריטניה, מה שגרם לביטול התחרות באותה השנה ובשנה לאחר מכן היא כבר עברה לנופי הפרא של דרום אמריקה. שני קטעי המירוץ האחרונים, שיתחילו בשישי בסן חואן ויסתיימו בשבת ברוסאריו, יגרמו למתחרים לעבור מרחק של כ-1500 ק"מ בנהיגה או ברכיבה. חשוב להדגיש שמלבד תחרות לרכבי שטח, התחרות היוקרתית, ישנן קטגוריות גם עבור אופנועי שטח, טרקטורונים ומשאיות.
מי שדוהרים כרגע לעבר זכייה בקטגוריה לרכבי שטח הם צוות צרפתי, סטפן פטרהונזל וז'אן-פול קוטרה, כששניהם חולמים על זכייה חמישית אי פעם בתחרות. לפטרהונזל יש רזומה מרשים בתחרות כשיש לו בנוסף עוד 6 זכיות בתחרויות האופנועים ולאורך הקריירה שלו רשם 37 ניצחונות בקטעים בקטגוריית הרכבים, 33 ניצחונות בקטעים בקטגוריית האופנועים ו-70 ניצחונות בקטעים בכל הקטגוריות, כששני הנתונים האחרונים מהווים שיאי כל הזמנים בראלי דקר. שניהם כרגע ניצבים בפער משמעותי של 51:55 דקות על פני נאסר אל עטיה הקטארי ומאתיו באומל הצרפתי, אלופי השנה שעברה. לאל עטיה יש קריירה ספורטיבית די עשירה כשמלבד היותו נהג מירוצים, הוא ייצג את קטאר ב-5 אולימפיאדות במסגרת תחרויות הקליעה ובארון שלו יש גם מדליית ארד מלונדון. מי שחווה עד כה טבילת אש לא נעימה בתחרות הוא סבסטיאן לוב, 9 פעמים אלוף העולם בראלי, שמדורג רק במקום ה-9 בהופעת הבכורה שלו בראלי דקר.
בקטגוריות המשאיות והאופנועים נראה שהסיפור גמור לחלוטין. ג'רארד דה רוי ההולנדי פתח פער של מעל לשעה בראשות טבלת נהגי המשאיות, כשבמקום השני נמצא אייראט מארדייב הרוסי שזכה בתואר בשנה שעברה. דה רוי ניצח בשלושה קטעים השנה והפך לנהג המשאיות השלישי ולמשתתף השביעי בסך הכל שמנצח ב-30 קטעים. באופנועים, טובי פרייס האוסטרלי מוביל בבטחה בפער של כ-35 דקות, פער די גדול בתחרות האופנועים, על פני שטפן סביטקו הסלובקי. הקרב המרתק יהיה בתחרות הטרקטורונים, שם התחרות תהיה בין צמד האחים הארגנטינאים מרקוס ואלחנדרו פטרונז'י. כרגע מרקוס עומד בראש הדירוג ביתרון של 8 שניות בלבד על פני אלחנדרו. תחרויות הטרקטורונים שמתקיימות רק החל מ-2009 זוכות לשליטה של שני האחים, כשלכל אחד מהם שתי אליפויות ומרקוס פטרונז'י מחזיק בשיא הניצחונות בקטעים בקטגוריה עם 18 ניצחונות.
יום שבת, 20:00, סן מאלו - סטאד מונטואה (הגביע הצרפתי)
בעוד שבגביע המדינה נפרדנו מלא מעט קבוצות מליגות נמוכות, הגביע הצרפתי תמיד מספק סינדרלות שמגיעות רחוק מאוד. בשבת יתקיים המשחק שיוציא לדרך את הסיבוב העשירי, הידוע בכינויו סיבוב ה-32, בין שתי קבוצות מהליגה הרביעית. זה יהיה אחד משני המשחקים שיבטיחו קבוצות קטנות במיוחד בשמינית הגמר, כשבשבוע הבא גראנוויל וסארגמין, שתיהן מהליגה החמישית, תפגשנה (אבל זה כאמור, בשבוע הבא).
אם יש משהו להתגאות בו בסן מאלו זה דווקא בקבוצת הנשים שמשחקת בליגת המשנה וחולמת על עלייה לליגה הראשונה. קבוצת הגברים לעומת זאת תקועה בליגות הנמוכות ומתנדנדת בין הליגה הרביעית והחמישית לבין הליגות של חבל ברטאן. בתחילת המאה הקודמת הקבוצה הייתה אחת הבכירות במחוז, כשעד הקמת הליגה הלאומית של צרפת בשנות ה-30 היו לה 12 תארי אליפות מחוזיים. עם השנים היא הפכה להיות קבוצה הרבה יותר חלשה בהשוואה לקבוצות אחרות במחוז כמו רן, גנגאן ולוריין. גם בגביע היו לה הצלחות, אבל הישג השיא שלה היה כשהיא הפסידה ברבע הגמר לרואן ב-1920. זו הופעה ראשונה שלה בסיבוב הזה בגביע מאז התבוסה 5:0 לריימס ב-1961 ובשמינית הגמר היא לא שיחקה מאז 1949. העונה, סן מאלו נמצאת במקום השלישי בליגה שלה במרחק ניכר מעליית ליגה, ומה שנשאר זה רק ליהנות מהגביע. השם המוביל בקבוצה הוא אבו מאייגה, החלוץ שמגיע מבנין, שיחק בעברו בקטאר וכבש העונה 13 שערי ליגה ב-15 הופעות.
אם חשבתם שסן מאלו היא קבוצה קטנה, הגיע הזמן להכיר את היריבה שלה, סטאד מונטואה. לסטאד מונטואה אין כמעט הישגי עבר גדולים. עונת השיא שלה הייתה בליגת החובבים ב-1949, כשזכתה באליפות המחוז המערבי אבל סיימה רק במקום השלישי בבית הגמר. גם סטאד מונטואה תקועה כבר כמה שנים בנדודים בין הליגה השלישית והרביעית, ולא מעט פעמים היא כבר ביכתה ירידות ליגה בסוף העונה, כשבמהלך הפגרה היא חוזרת בזכות התפרקות של קבוצה אחרת. השם הגדול של הקבוצה הוא המאמן, פייר אריסטווי, שגדל בעיירה הקטנה וכשחקן היה שותף למסע הקסם של נאנט בדרך לאליפות ב-2001. השחקן המוביל בקבוצה הוא ז'רום לפורקאד, ששיחק בעברו בליגה הבכירה במדי מונפלייה, והעביר שנים ארוכות בליגה השנייה במדי טרואה, שאטורו וניור.
יום ראשון, 3:00, טים וולינגטון - אוקלנד סיטי (הליגה הניו זילנדית)
ניו זילנד היא מדינה שבה כמעט כל ענף יכול להיות יותר פופולארי מכדורגל. במדינה שבה הראגבי הוא דת, הכדורגל נאלץ להיות ענף משני. למרות כל זה, בניו זילנד יש ליגה פעילה ומותחת (יחסית), וביום ראשון צפוי מפגש צמרת בין טים וולינגטון לאוקלנד סיטי.
טים וולינגטון, הקבוצה שמגיעה מבירת ניו זילנד, היא קבוצה שמאחדת בתוכה לא פחות מ-20 מועדוני כדורגל מהעיר. המטרה הייתה לייצר קבוצה אחת גדולה, מאוחדת וחזקה בעיר, אבל ההתחלה הייתה קשה. כשהליגה הניו זילנדית במתכונתה הנוכחית הוקמה, טים וולינגטון לא הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה וסיימה במרכז הטבלה. ב-2007 חלה תפנית נוספת, כשקבוצת וולינגטון פיניקס הוקמה כזיכיון ניו זילנדי בליגה האוסטרלית. הקבוצה הצליחה להגיע לאורך השנים לשלושה גמרים, אבל בכל פעם נעצרה על ידי אחת משתי הקבוצות המובילות של הליגה, ווייטאקרה יונייטד או אוקלנד סיטי. המאמן מאט קאלקוט התחיל את דרכו כמו מרבית השחקנים בקבוצות קטנות בעיר כמו ווסטרן סאברס ומיראמר ריינג'רס, ובשנים האחרונות הוא זה שמוביל את הקבוצה. בעונה שעברה הוא הצליח להוביל אותה עד לגמר ליגת האלופות האוקיאנית, שם הפסיד (שוב) לאוקלנד סיטי בפנדלים. העונה הם נמצאים במקום השלישי, מרחק 3 נקודות בלבד מהמוליכה. שימו לבן האריס, מלך שערי הליגה העונה ששיחק בעונה שעברה במדי המפטון אנד ריצ'מונד בורו מהליגה השביעית באנגליה וג'יימס מוסא, בן לאב מזימבבואה שנולד באנגליה ומשפתחו היגרה לניו זילנד כשהיה בן 6.
אוקלנד סיטי היא הקבוצה שהשתלטה לאט לאט על הכדורגל הניו זילנדי והאוקיאני. לקבוצה יש 6 אליפויות ו-7 אליפויות אוקיאניה מאז 2005 והם חתומים על הישגים מרשימים כמו העפלה לחצי גמר גביע העולם למועדונים ב-2014. מי שנמצאים מאחורי הקלעים בקבוצה הזה הם איבן וייסליץ', שחקן הקבוצה לשעבר בעל 88 הופעות במדי נבחרת ניו זילנד, ששימש בשנים האחרונות כעוזר מאמן-שחקן, והמאמן הספרדי רמון טריבולייץ' שמאס בקבוצות הקטנות של קטלוניה ועזב לניו זילנד ב-2010. ההצלחה של טריבולייץ' מובילה אותו להחזיק בשיא עבור מאמנים, כשיש לו בארון 5 אליפויות יבשתיות, יותר מכל מאמן אחר. אי אפשר לפספס הצלחה כזאת, ובמקביל הוא משמש גם כיועץ טכני עבור נבחרת נשים בצד השני של העולם, נבחרת קנדה. אוקלנד סיטי מוליכה כרגע את הטבלה והיא חייבת את ההצלחה לשחקנים כמו אמיליאנו טאדה הארגנטינאי, אחד הכובשים הבולטים בקבוצה, מיכה לאלאפה, שחקן נבחרת איי שלמה, וריאן דה וריס, שזכה ב-4 אליפויות רצופות עם ווייטאקרה יונייטד, עבר לאוקלנד סיטי ורשם עוד 2 אליפויות רצופות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה