קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (19)

עזבו אתכם מהבחירות, עזבו אתכם מהכל! ביום שלישי הקרוב יתקיימו משחקי הגומלין של הסיבוב הראשון במוקדמות המונדיאל באסיה וההתרגשות בשיאה, בייחוד לאחר הניצחון של בהוטן אתמול על סרי לנקה. ויש גם לייב טוויטינג פסיכי ומופרע בטוויטר של הבלוג. תנו קפיצה, תבקרו, מה יש לכם להפסיד? (חוץ מאת הכבוד העצמי כמובן).
ואז שזה יקרה, הגיע הזמן לעוד מדור שבועי והרבה דברים טובים.



יום שבת, 21:00, אוניברסידד דה צ'ילה – קולו קולו (הליגה הצ'יליאנית)
כשמשחק חשוב נערך בצהריים בדרום אמריקה זה אומר רק דבר אחד: יריבות גדולה, אוהדים משוגעים וכדורגל מצויין. ביום שבת יתקיים המשחק בין אוניברסידד דה צ'ילה וקולו קולו, הדרבי הגדול של סנטיאגו. הקהל יגיע ויעשה הרבה רעש בדרבי שהוא אגב ביתי במיוחד – ב-16 המשחקים האחרונים, נרשמו רק 2 ניצחונות חוץ, אגב שניהם של קולו קולו.
אוניברסידד דה צ'ילה הוקמה כקבוצת הכדורגל של אוניברסיטת צ'ילה ובשנות ה-80 החלה ההפרדה בין האוניברסיטה לקבוצה. כיום הקבוצה שייכת לקבוצה עצמאית, אך האוניברסיטה ממשיכה להרשות לה להשתמש בסמלים. הקבוצה ייצגה לא רק את האוניברסיטה, והיא הצליחה למשוך אליה אוהדים רבים ממעמד הביניים. הקבוצה מדורגת במקום ה-13 בלבד, כשהיא מצליחה לנצח במשחק בית אחד מתוך חמישה. השמות הבולטים בקבוצה הם המגן חוזה רוחאס, שמשחק בקבוצה מאז שנת 2003 ויש לו 325 הופעות ליגה בקבוצה, השוער ג'וני הררה, שזכה ב-7 אליפויות עם אוניברסידד דה צ'ילה, והחלוץ לאנדרו בנגאס, שהגיע בדצמבר האחרון וכבר כבש 5 שערים ב-9 משחקים.
קולו קולו היא הקבוצה החזקה ביותר בצ'ילה בכל הזמנים. היא זכתה ב-30 אליפויות ויש לה גם גביע ליברטאדורס אחד ב-1991. הקבוצה מזוהה עם בני המעמד הנמוך, מה שיכול להסביר את היריבות שלהם מול קבוצה שמייצגת אוניברסיטה. למאמן הקטור טאפיה, יש הצלחות די מרשימות יחסית למישהו שזו משרת האימון הראשונה שלו – אליפות הקלאוסורה ב-2014, ועכשיו הוא נמצא במקום השני, 2 נקודות מהמוליכה קוברסאל. לקולו קולו יש כמה שמות גדולים בכדורגל הצ'יליאני כמו ז'אן בוסז'ור, שחוזר אחרי 4 עונות באנגליה, הומברטו סואזו, שרשם 60 הופעות במדי נבחרת צ'ילה, וחאימה ואלדז, ששיחק ב-5 קבוצות בליגה האיטלקית במשך 14 שנים.



יום ראשון, 13:00, לאס פלמאס - ריאל בטיס (הליגה הספרדית השנייה)
ליגת המשנה בספרד צפופה העונה ואפשר להתחיל להרגיש את הלחץ בקרב קבוצות הצמרת. ערב המחזור ה-29, רק שתי נקודות מפרידות בין הכרטיס לליגה הראשונה למקום החמישי, שמוביל לפלייאוף, והמירוץ הזה רק הולך ונהיה צמוד יותר. ביום ראשון, לאס פלמאס וריאל בטיס, שתי הקבוצות שמוליכות בצוותא את הטבלה עם 53 נקודות, יקבלו הזדמנות לברוח לכל היתר. בשל העובדה שהמשחק הראשון בסביליה נגמר ב-0:0, לבטיס יספיק תיקו עם שערים כדי לייצר לעצמה יתרון בפסגה.
לאס פלמאס, קבוצה שהייתה בשנות ה-60 וה-70 חלק בלתי נפרד מהליגה הראשונה, נפרדה ממנה לשלום בפעם האחרונה ב-2001. מאז היא עברה עונות קשות, כולל ירידה לליגה השלישית, אבל העונה היא בהחלט יכול להריח את החזרה שלה לליגה הבכירה. מאמן הקבוצה הוא פאקו הררה, שלפני שלוש שנים החזיר את סלטה ויגו לליגה הראשונה ובעברו היה גם חלק מצוות האימון של רפא בניטז בליברפול (מזכיר לי פאקו אחר). לקבוצה יש כמה שמות גדולים כמו חואן קרלוס ואלרון קשישא, בן ה-39, שהיה חלק מסגל נבחרת ספרד ליורו 2000 ושיחק בעיקר בדפורטיבו לה קורוניה, סרחיו אראוחו, הכישרון הצעיר של בוקה ג'וניורס ששיחק גם בברצלונה ב', ודייויד גרסיה שמשחק בקבוצה מאז שנת 2003.
בבטיס מנסים להתאושש מהעונה הקשה שעברה עליהם. הם סיימו את העונה במקום האחרון בליגה עם 25 נקודות בלבד, 11 נקודות מהמקום הלפני אחרון ועם הניקוד הנמוך ביותר של קבוצה בליגה מאז שנת 2006. העונה חלה התאוששות מסויימות בקבוצה, וחלומות העלייה נראים מציאותיים. המאמן פפה מל חוזר אחרי טיול קצר בווסט ברומיץ' לקבוצה שהוא מכיר היטב - הוא העלה אותה ליגה ב-2011, אימן אותה במשך 4 עונות, עד שפוטר באמצע העונה שעברה. השחקנים הבולטים בקבוצה הם רובן קסטרו, מלך השערים של בטיס בכל הזמנים, אנטוניו אדאן, שאחרי שנים כשוער קבוצת המילואים של ריאל מדריד מוצא את מקומו, ודני פאצ'קו, פעם הבטחה גדולה בליברפול והיום אחד הברגים המרכזיים בעונה של בטיס.



יום ראשון, 17:00, שחטאר דונייצק – אולימפיק דונייצק (הליגה האוקראינית)
דרבי הוא הרגע שלו כל אוהדי הכדורגל בעיר מחכים. אלו הימים לפני המשחק שבהם החברים הכי טובים יכולים להפוך לאויבים רק בגלל שהם אוהדים קבוצות שונות. בדונייצק אף אחד לא מתעסק במה שיקרה בדרבי ביום ראשון. מאז אפריל 2014, העיר קרועה כחלק מהמשבר באוקראינה ואפילו הדונבאס ארנה ניזוק מספר פעמים. בגלל המצב, המשחק יתקיים בלביב, מרחק של 1033 ק"מ (642 מיילים) מדונייצק.
את שחטאר דונייצק כולם מכירים. שחטאר היא אלופת אוקראינה בחמש השנים האחרונות, בעיקר הודות לרינאט אחמטוב, הבעלים שמדורג במקום ה-201 בדירוג המיליארדרים של פורבס. עכשיו הקבוצה מנסה להתגבר על הקשיים והמרחק, אבל ניתן לראות את ההשפעה – שחטאר מדורגת במקום השני, מרחק של 7 נקודות מדינאמו קייב המוליכה. הקבוצה ידועה בזכות כמות הברזילאים הגדולה שנמצאת בסגל (13), כשהבולט ביניהם הוא לואיז אדריאנו, שכבש 9 שערים ב-5 משחקים בליגת האלופות. מלבד ברזילאים בקבוצה משחקים כמו דריו סרנה, ששיחק ב-418 משחקים רשמיים במדי שחטאר מאז 2009 ו-ויאצ'יסלב שבצ'וק, שהיה חלק מסגל נבחרת אוקראינה במונדיאל 2006 ויורו 2012.
אולימפיק דונייצק היא ההפתעה הגדולה ביותר של העונה עד כה. הקבוצה הוקמה ב-2001 במטרה לפתח את הכדורגל בעיר ורוב שחקניה לאורך השנים היו שחקני האקדמיה של הקבוצה. בעונה שעברה, למרבה ההפתעה, הקבוצה הצליחה לעלות ליגה, והעונה היא מדורגת במקום השישי, 2 נקודות מהמקום שמוביל לליגה האירופית. בניגוד לשחטאר ולמטאלורג, הקבוצה השלישית מדונייצק בליגה הבכירה, את משחקי הבית שלה עורכת אולימפיק בקייב. מאמן הקבוצה, רומן סנז'אר, מכיר טוב את הקבוצה מאחר והוא שיחק במדיה 8 שנים. השחקנים הבולטים הם מקסים דראצ'נקו, שגדל בכלל באקדמיה של שחטאר דונייצק, ולדימיר ליסנקו, ששיחק בנבחרות הצעירות של אוקראינה, ושריף איסה, ניגרי שזכה בגביע העולם עד גיל 17 ב-2007. עוד סיפור מעניין הוא ולדיסלב גלזין, שמלבד היותו שחקן בקבוצה הוא גם נשיא הקבוצה וגם חבר במועצה המחוזית של דונייצק.