קצת אחרת - המדריך לצופה האלטרנטיבי (27)

בזמן שאתם התמוגגתם על מסי ומעלליו מול באיירן מינכן, עבדכם הנאמן החליט לקיים ל"ג בעומר כהלכתו והיה עסוק בלהתחמם ליד מדורה. יכול להיות שזה בגלל שמסי כבר פחות מרגש אותי, אבל יכול מאוד להיות שזה בגלל שיש לנו במדור השבוע שלושה משחקים שיכולים להשאיר בצד את התחושה הסינתטית של ליגת האלופות. השבוע נבקר הליגה הצמודה במיוחד של אלג'יריה, ניתן גיחה למה שיכול להיות משחק האליפות בארמניה ונסיים בקלאסיקו אמיתי, היריבות הגדולה של הכדורגל הסודני.



יום שבת, 18:00, בז'איה – אוראן (הליגה האלג'ירית)
תתארו לכם ליגה שבשלב כל מתקדם של העונה כל קבוצה בה עדיין יכולה לזכות בתואר או לרדת. מה שנראה כדמיוני הוא המציאות בליגה האלג'ירית, כש-4 משחקים לסיום העונה רק 11 נקודות מפרידות בין המקום הראשון לאחרון. בז'איה ואוראן הן שתי קבוצות שקרובות במיוחד אל המקום הראשון, אבל במצב הנוכחי, אי אפשר אפילו להגיד שהפסד יסיים לאחת הקבוצות את העונה.
בז'איה הוא מועדון קטן שהעביר את רוב זמנו בליגת המשנה. בעונה שעברה הם רשמו את עונת הבכורה שלהם בליגה הראשונה, אבל מאז הם רק הולכים ומשתפרים. העונה הם רשמו הישג היסטורי וזכו לראשונה בגביע האלג'ירי. הם כרגע מדורגים במקום ה-4, אבל זה בגלל מאזן ראש בראש חלש מול המקומות ה-2 וה-3, איתם היא נמצאת בשיוויון. כמו שאמרנו הליגה צמודה, ושלוש הקבוצות במקומות 2-4 נמצאות במרחק של 2 נקודות בלבד מהמוליכה סטיף. השמות הגדולים של המועדון הם זאהיר זרדאב, שכבש את שער הניצחון בגמר הגביע השנה, איסמעיל מנסורי, שזכה בעונה שעברה באליפות עם USM אלג'יר, ונאסים דהוש, שגדל במועדון, עשה קריירה ארוכה ומפוארת במועדונים הגדולים של אלג'יריה, וחזר למועדון ברגע שזה עלה ליגה.
אוראן היא קבוצה הרבה יותר מנוסה בכדורגל המקומי. למועדון יש ארבעה תארי אליפות, אבל האחרון שבהם הושג אי שם בשנת 1993. העונה הם מקווים לזכות שוב בתואר אחרי בצורת ארוכה, וגם הם נמצאים בתוך השוויון המשולש, כשהם מדורגים במקום השלישי. המאמן, ז'אן-מישל קבאלי, הוא מאמן בעל רזומה מרשים שמחזיק בתפקיד מעניין נוסף – הוא מאמן הנבחרת הייצוגית של קורסיקה. בין שחקני הקבוצה ניתן למצוא את חאלד חארובי, ששיחק במשך 4 עונות בוולנסיין, יאסין בזאז, עוד אלג'ירי שמגיע אחרי מסע ארוך בכדורגל הצרפתי, ולייס סעידי, שיש לו בארון הגביעים תואר מעניין – הוא זכה בשנת 2011 בגביע העולם לנבחרות צבאיות עם נבחרת הצבא האלג'ירי.



 

יום ראשון, 13:40, שיראק – פיוניק (הליגה הארמנית)
אפשר להרגיש את הלחץ ברגעי ההכרעה של העונה, בייחוד שנייה לפני שמאבק האליפות נסגר. בראשון, שיראק ופיוניק נפגשות למשחק של הכל או כלום – אם פיוניק תנצח היא תוכתר לאלופה, אם שיראק תנצח המאבק הזה יכול להימשך עד השנייה האחרונה.
שיראק כרגע מדורגת במקום השני, במרחק של 6 נקודות מפיוניק, כשיש עוד שלושה משחקים לסיום העונה. הקבוצה, שזכתה באליפות ארמניה הראשונה ב-1992, רוצה לזכות בתואר החמישי שלה, אך היא יודעת שבלי ניצחון במשחק הזה זה יהיה בלתי אפשרי. מנהל הקבוצה, ארמן סהקיאן, הוא בחור מעניין, מאחר והוא חבר פרלמנט נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית הארמנית, מפלגת ימין לאומנית. בין שחקני הקבוצה שווה לשים לב לקארן אלכסניאן, שזכה ב-3 אליפויות ארמניה, ז'אן-ז'אק בוגוהי, מלך שערי הליגה עם 19 שערים, וטיגראן דווטיאן, שגדל בקבוצה, שיחק עבורה במשך 6 שנים, עזב וחזר שוב לפני 6 שנים (ובסך הכל הוא מעביר 12 שנים במועדון, סמל אמיתי).
פיוניק היא הקבוצה הדומיננטית ביותר בכדורגל הארמני. אחרי 10 אליפויות רצופות, הם נכשלו בשלוש העונות האחרונות לזכות בתואר, אבל עכשיו הם מתקרבים אל תואר אליפות מספר 14. זו לא הפתעה אם הקבוצה החזקה ביותר במדינה מרשה לעצמם להביא שם גדול כמאמן, ופה מדובר בסארגיס הובספיאן, השחקן בעל מספר ההופעות הרב ביותר בנבחרת ארמניה (131 הופעות) ואחד מגיבורי השושלת של פיוניק. שימו עין על סזאר רומרו, שיחד עם בוגוהי מפיוניק הוא מלך שערי הליגה, דוד מנויאן, שחקן מבטיח שמושאל מקובאן קרסנודאר הרוסית, וטארון ווסקניאן, אחד מהשחקנים הצעירים המוכשרים שגדלים היום בכדורגל הארמני.



 

יום ראשון, 20:00, אל-הילאל אומדורמן – אל-מריח (הליגה הסודנית)
בשבוע שעבר, אל-הילאל אומדורמן ואל-מריח שיחקו במסגרת מוקדמות ליגת האלופות של אפריקה. שתיהן עלו לשלב הבתים, ובפעם הראשונה מאז שנת 2009 יהיו שתי נציגות לכדורגל הסודני בשלב היוקרתי. בראשון, שתיהן נפגשות במטרה להבטיח את מקומן בצמרת הכדורגל המקומי.
אל-הילאל אומדורמן היא הקבוצה הבכירה של הכדורגל הסודני. ב-21 השנים האחרונות היא הצליחה לזכות באליפות 14 פעמים, וכאלופה המכהנת היא שואפת לשמור על המקום הראשון,  בו היא נמצאת, עד סיום העונה. בסגל הקבוצה ניתן למצוא כמה שחקנים בעלי עבר מפואר בנבחרת סודן כמו הקשר מוחמד אחמד באשיר, המכונה בישה, והחלוץ מודאת'ר אל טאהר. שמות נוספים ששווה להזכיר הם את'יר תומאס, שחקן נבחרת דרום סודן שמשחק בשכנה מצפון למרות הקונפליקט המתמשך, ודייויד סימבו, שחקן מסיירה לאון שהעביר את העונות האחרונות בנורבגיה ובשבדיה.
ובזמן שאל-הילאל משתלטת על הליגה, אל-מריח תמיד מנסה לגנוב את התואר כשזה אפשרי. אחרי שבעונה שעברה הם סיימו במקום השני, כשהם מחמיצים את התואר בנקודה אחת בלבד, העונה הם מנסים ללכת על כל הקופה. עד כה הם מדורגים (שוב) במקום השני, במרחק של שתי נקודות מאל-הילאל המוליכה. מאמן אל-מריח הוא הגרמני הוותיק אוטו פפיסטר, שהוביל את אל-מריח ב-2007 לזכייה בגביע הסודני ולגמר גביע הקונפדרציה (המפעל השני בחשיבותו באפריקה). בסגל הקבוצה ניתן למצוא כמה שחקנים מוערכים כמו אלן וואנגה, קנייתי ששיחק בעברו באנגולה, וייטנאם ואזרבייג'ן, והכוכבים המקומיים אחמד אל באשה, באלה ג'אביר ומוסעב עומר, כולם שחקנים ותיקים במועדון.