עכשיו אני רוצה לעשות רגע של דמיון מודרך. נבחרת ישראל מגיעה למשחק החוץ בניקוסיה. במשך 90 דקות היא מניעה כדור מרגל לרגל, מסירות קצרות, מחזיקה בכדור ב-80% מהזמן. בארץ כבר מכינים את הכותרות שמשוות בין אלי גוטמן לפפ גוארדיולה, אבל דווקא אז קורה הבלתי יאמן - קפריסין מנצחת את ישראל. מה היה קורה אז במדינת ישראל ובטורים של אחרי המשחק?
הנה כמה דברים שצריך לדעת בקמפיין המוקדמות הזה.
24 נבחרות יעלו לטורניר, מה שמשנה את אופי המוקדמות. במשך שנים התרגלו הנבחרות באירופה לקמפיין מוקדמות שבו המטרה היא המקום השני ומעלה - זו הייתה השיטה מאז מוקדמות יורו 1996 (חוץ ממוקדמות יורו 2008 שבו שתי הנבחרות הראשונות עלו ליורו ושלב הפלייאוף בוטל). עכשיו השיטה שונה, והמטרה של כל הנבחרות, בעיקר כאלו שנמצאות באותו דרג עם ישראל, היא לסיים במקום השלישי ומעלה.
כבר עשו חישובים, 16 נקודות יספיקו כדי לסיים במקום השלישי. אפשר לפתוח חישובים מכאן ועד הודעה חדשה איך מגיעים למספר הקסם הזה, אבל יש דרך פשוטה להגיע למספר הזה, ואפילו די בקלות - לנצח את כל הנבחרות שמדורגות מתחתיך. ווילס, קפריסין, אנדורה, 3 נבחרות, 6 משחקים, 18 נקודות. מה שיקרה מול בלגיה ובוסניה יכול להיות בונוס, בעיקר כזה שיכול להבדיל בין המקום השני לשלישי או בין המקום השלישי שלנו לאלו של הבתים האחרים (הנבחרת שתסיים במקום השלישי עם המאזן הטוב ביותר תעלה גם כן ליורו, בלי לשחק בפלייאוף).
עכשיו, אחרי שסיימנו עם המחשבונים ועם החישובים שאנחנו כל כך אוהבים, בואו נחזור לסיפור מתחילת הפוסט.
ישראל חוזרת הביתה אחרי הניצחון באנדורה, ואחרי שני משחקים יש לישראל 3 נקודות מתוך 6 אפשריות. לא נקודת פתיחה כל כך טובה, בטוח לא כשהמשחק הבא שלך הוא משחק בית מול בוסניה, נבחרת שמוכנה להביא גם את הרגל של שרן ייני בתוך אריזת הפתעה כדי להוציא שלוש נקודות.
במשחקי נבחרת לא מעניינת אותי הדרך, תסלחו לי.
אני מעדיף לראות נבחרת משעממת שמוציאה נקודות ועולה לטורנירים מאשר נבחרת שמשחקת כדורגל אטרקטיבי ולא מגיעה לשום מקום, כי כרגע במצב הנוכחי נבחרת ישראל פשוט לא מסוגלת לשחק גם אטרקטיבי וגם לנצח (אולי מול נבחרות בסדר גודל של אנדורה). אז אם אפשר להוציא נקודות, גם במחיר של משחקים פחות מעניינים, צריך לעשות את זה, כי זה מה שנבחרת בסדר גודל שלנו צריכה לעשות, בטח בטורניר שחולמים בו על עלייה.
כמובן שגוטמן יכול לשפר את המצב ולנסות להפוך את הנבחרת הזו לפחות משעממת, אבל במצב שבו ישראל נמצאת, במיוחד לאור הפתיחה המגומגמת של נבחרת בוסניה, ישראל צריכה למצוא את האיזון בין משחק אטרקטיבי לניצחונות.
וכמו שאני אוהב, תמיד שווה להסתכל על ההיסטוריה.
נבחרת יוון חלמה לשחק אטרקטיבי פעם, בעיקר כשבהתקפה היה לה את חלוץ אייאקס, ניקוס מכלאס. זה לא הצליח לה והיא לא הגיעה לשום מקום. היא שינתה את השיטה שלה (את האמת בצורה די קיצונית) והפכה לנבחרת של בונקרים. במשך קרוב ל-80 שנותיה של נבחרת יוון עד אותו רגע, היא הופיעה רק בשני טורנירים - יורו 1980 ומונדיאל 1994 - והיא רשמה בהם תיקו, 5 הפסדים ומאזן שערים מביך של 14-1. מאז שינוי המחשבה, יוון העפילה לשני מונדיאלים ושלוש אליפויות אירופה, כשהיא עוברת את הסיבוב הראשון בשלושה מחמישה טורנירים.
יוון הפכה לשם גנאי לנבחרת שמשחקת משעמם, אבל לא ראיתי אף אחד באתונה מבואס אחרי הזכייה באליפות אירופה. אפשר לחלום, לא?
[…] מעניינים. אחרי המשחק מול קפריסין, שהיה משעמם להחריד, כתבתי כאן משהו – לא מעניין אותי מדרך, ולא מעניין אותי משיטה. יש פה […]
השבמחק