כולם ידעו שזה יקרה וחיכו למשחק של דנבר ברונקוס באותו הערב בקוצר רוח רק בכדי לראות את מאנינג נכנס לדפי ההיסטוריה. כולם, למעט אדם אחד, ברט פארב, אגדת פוטבול גדולה לא פחות, ומי שהחזיק בשיא הקודם (508 מסירות). פארב פרש ממשחק לפני 4 שנים בלבד. הוא קבע את השיא בשנת 2007 כשמסר לטאצ'דאון בפעם ה-421 ומחק מספרי ההיסטוריה את השיא שקבע דן מרינו לפניו בשנת 1995.
הסיפור המעניין הוא התגובה של פארב לשבירת השיא המתקרבת של מאנינג. יש שיאפיינו אותה באדישות מסויימת, אבל היא די מתקבלת בהתחשב בעובדה שברט פארב התנתק לחלוטין מעולם הפוטבול לאחר פרישתו. במהלך השנים אחרי פרישתו הוא אמר יותר מפעם אחת שהוא לא ראה משחק פוטבול מאז פרישתו. כשהוא נשאל לגבי שבירת השיא הוא אמר שזה לא מדיר שינה מעיניו, השתמש בקלישאה החבוטה של "שיאים נקבעים כדי שישברו אותו" ואפילו הוסיף, ספק מנחם את עצמו-ספק שם את העניין בפרופורציות, שביום מן הימים גם שיאו של מאנינג ישבר בקלילות ויהפוך לעוד דף בספר דברי הימים של הפוטבול.
ביום שבת, המוני בית ישראל (ולא רק הם) ישבו מול מסכי הטלוויזיה כדי לראות את ריאל מדריד וברצלונה בעוד קלאסיקו לאוסף. כדי להוסיף עניין למשחק הוסיפו את המירוץ לשיאים מכל קבוצה - בעוד שמסי קיבל שיא יחסית לגיטימי, מלך שערי הליגה הספרדית בכל הזמנים, כריסטיאנו רונאלדו מנסה להיות השחקן עם "הכי הרבה שערים ב-X המחזורים הראשונים".פעם היו מתייחסים לנתונים האלה כפיקנטריה, דבר שמעניין לדעת אבל אף אחד לא זוכר. היום כל ילד יודע לדקלם איך מסי רחוק רק שער אחד ממלך שערי הליגה (שאגב פרש ממשחק הרבה לפני שההורים שלהם נולדו) ואיך רונאלדו הוא השחקן שכבש את כמות השערים הגדולה ביותר בשמונת המחזורים הראשונים (חידה לדרך 1: מי היה השיאן הקודם וכמה שערים הבקיע?).
במשך שנים יכולנו ליהנות ממשחק כדורגל כמו שצריך, לראות שתי קבוצות מנסות. גם אם רק אחת מצליחה והשנייה רק מקבלת בראש, הצופים היו מתלהבים מכל שער כאילו הוא הראשון, ולא הולכים לספרי ההיסטוריה כדי לדעת "מתי בפעם האחרונה קבוצה הבקיעה חמישייה במחצית הראשונה במשחק ליגת האלופות?" (חידה לדרך 2: בעקבות החמישיות במחצית של באיירן ושחטאר, קחו את השאלה שמופיעה בתוך המרכאות עם עוד משהו קטן - מה הקשר בין המשחק ההוא למשחק של באיירן מול רומא?).
האמת? כבר שכחנו מה זה ליהנות ממשחק באמת בלי לעקוב אחרי מספרים הזויים ברקע. במשך שנים טענו שאחת הסיבות שהאמריקאים לא מתחברים לכדורגל היא היעדר הנתונים הסטטיסטיים.
מי שצפה אי פעם במשחק בייסבול יודע שבמהלך המשחק הוא ישמע משפטים לגיטימיים כמו "השחקן הזה מעולם לא הצליח לחבוט כשהוא עולה אחרי 2 פסילות, מולו עמד מגיש שמאלי והמשחק מתקיים בחוף המערבי".
וככה קיבלנו כדורגל בסגנון אמריקאי. לא עוד משחק "משעמם" נטול נתונים סטטיסטיים ביזאריים והפסקות לפרסומות בכל חמש דקות, אלא משחק שבו מחפשים מספרים ושיאים שאף אחד לא זוכר או יזכור מהם ומי החזיק בהם.
ואם התחלנו בתגובה של שחקן לשיא שלו שנשבר, בואו נסיים בעוד תגובה כזאת. בסוף השבוע הקרוב, ערן זהבי עומד בפני הזדמנות נדירה לשבור שיא הבקעות ברצף, שכרגע עומד על 9 משחקים רצופים. אם זהבי יכבוש פעם אחת במשחק הבא, הוא יחזיק בשיא לבדו ויעמיד אותו על 10 משחקים רצופים. לרגל המאורע, פנו באחד מאתרי האינטרנט למחזיק השיא הנוכחי, מוטי קקון. כששאלו אותו לגבי האפשרות שהשיא שלו יישבר הוא ענה בפשטות שהוא לא ידע אפילו שהוא מחזיק בשיא הזה ואת הסטטיסטיקות הוא משאיר לעיתונאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה