
יום שבת, 7:00, דרום קוריאה - עומאן (גביע אסיה)
בשנת 1964, ישראל אירחה וזכתה בגביע אסיה השלישי. מאז, ב-51 השנים שעברו, ישראל הספיקה לעבור מאסיה לאוקיאניה, לעבור שנות סבל מול צ'ארלי יאנקוס והחבורה האוסטרלית ולספוג מפלות באירופה. האוסטרלים עברו לשחק באסיה, והם מארחים את הטורניר שנפתח ביום שישי עם ניצחון משכנע 1:4 על כווית, מה שמשדרג את האוסטרלים כפייבוריטים לזכות. בבית א' של הטורניר מחכות גם דרום קוריאה ועומאן והן יפתחו את משחקי יום שבת בשעת בוקר מוקדמת שעוננו, באצטדיון בקנברה.
דרום קוריאה, כמיטב המסורת, מגיעה כאחת הפייבוריטיות לזכות בטורניר. הבעיה היא שדרום קוריאה לא זכתה בטורניר מאז שנת 1960, והמצב רק הולך ומחמיר. בארבעת הטורנירים האחרונים הם הגיעו לחצי הגמר והודחו שם. המונדיאל החלש שלהם הוביל אותם להחליף את הונג מיונג בו, ולהחליף אותו באגדת כדורגל אחרת, אולי שטיליקה הגרמני, שהוא גם המאמן הזר הראשון של דרום קוריאה מאז 2007. הקוריאנים מציבים נבחרת חזקה, ובלי שנשים לב, הם משחקים כבר בליגות החזקות ביותר בעולם. את הנבחרת מובילים קי סונג יונג מסוואנסי ולי צ'ונג יונג מבולטון, ולצידם ארבעה שחקנים מהליגה הגרמנית: סון הונג מין מבאייר לברקוזן, קים ז'ין סו מהופנהיים וצמד השחקנים ממינץ, קו ז'ה צ'ול ופארק ז'ו הו. מי שעוד ינסה להוביל את הנבחרת להישג גדול הוא צ'ה דו רי בן ה-34, בו של צ'ה בום קון, גדול שחקני דרום קוריאה בכל הזמנים, שעבורו זה יהיה כנראה הטורניר האחרון.
נבחרת עומאן היא נבחרת בינונית שמסיימת תקופה ארוכה וטובה שעברה עליה. זאת הפעם השלישית שהנבחרת מעומאן עולה, כשלפני שנת 2004 היא לא הופיעה אפילו לא פעם אחת בגביע אסיה. העניין המרכזי בנבחרת עומאן הוא החולשה המשמעותית של הסגל שלה. המאמן הצרפתי של בארבע השנים האחרונות, פול לה גוון, לא יכול להתמודד באמת עם סגל שבנוי כולו, למעט שחקן אחד, על שחקנים מהליגה המקומית. אמנם יש שחקנים עם ניסיון מחוץ לליגה הזו, כמו חסן מודאפר, אחמד מובראק ועמאד אל חוסני, אבל הניסיון שלהם מסתכם בליגות אחרות מהמפרץ בלבד. השחקן היחיד שאי אפשר לזלזל בו הוא השוער הוותיק עלי אל חאבסי. אל חאבסי, בן 33, יכול להיות בטורניר האחרון שלו, משחק קרוב לעשור באנגליה, כשאת שנותיו שם הוא מחלק בין הספסל של בולטון להרכב הראשון של וויגאן.

יום שבת, 15:00, טרואה - ברסט (ליגה צרפתית שנייה)
עדן בן בסט ספק משחק-ספק לא, אבל ביום שבת בצהריים תהיה לו הזדמנות להזכר בחברים הישנים מברסט, לקראת קרב הצמרת מול טרואה בליגת המשנה. שלושה כרטיסים מובילים אל הליגה הראשונה, כשטרואה מוליכה עם 36 נקודות, כמו לדיז'ון השנייה, וברסט אחריהן עם 34 נקודות.
בטרואה ידעו ימים יפים יותר, אך בשנים האחרונות (למעט עונה אחת כושלת במיוחד) היא מבלה את זמנה בליגה השנייה והשלישית. טרואה העמידה השנה סגל שחקנים לא רע שינסה לכפר על העונה הקודמת שהייתה פושרת במיוחד והסתיימה במקום ה-10. בין השחקנים ניתן למצוא שחקנים ותיקים כמו הנרי ביינבנו הקמרון ובנז'מין ניבה בן ה-38. אבל השם המרכזי בקבוצה העונה הוא קורנטן ז'אן, מלך השערים מפתיחת העונה, שחקן בית בן 19, שנכנס לפנקסים של לא מעט סקאוטים ברחבי צרפת.
גם בברסט חולמים על עלייה. הקבוצה שירדה יחד עם טרואה מהליגה הבכירה הפסידה בסך הכל פעמיים העונה, והיא לא הייתה מוותרת כל כך בקלות על העלייה. גם ברסט מציגה כמה שחקנים עתירי ניסיון כמו אלכסנדר אלפונס, וברונו גרוגי, לצד שחקנים צעירים כמו יוהן מרטיאל וגייטאן לאבורדה, שחקנים בולטים בנבחרות הצעירות של צרפת.

יום ראשון, 20:00, פנרבחצ'ה - בשיקטאש (ליגה טורקית בכדורסל)
חם בליגה הטורקית מאז פתיחת העונה. אנאדולו אפס מוליכה את הטבלה עם 11 נצחונות ב-14 משחקים, אבל אחריה רצף של קבוצות עם ניצחון אחד פחות: דרושאפקה, פנרבחצ'ה ובשיקטאש. שתי האחרונות יפגשו בראשון כדי לנסות ולחבר ניצחון נוסף לרצף.
פנרבחצ'ה עם פתיחת עונה יפה, שלוותה גם בהצגות נאות ביורוליג. האלופה המכהנת בטורקיה, יחד עם המאמן האגדי ז'ליקו אוברדוביץ', מעמידה סגל חזק מאוד ואימתני במונחים אירופיים. שחקנים ותיקים בקבוצה כמו אמיר פרלדז'יץ' ונמניה בייליצה, ראו את הסגל שלהם מתחזק, ולצידם יש שחקנים כמו סמיח ארדן, יאן וסלי וריקי היקמן. שנייה לפני תחילת השנה האזרחית החדשה, כאילו חסרים שחקנים חזקים בפנרבחצ'ה, הגיע גם ניקולאוס זיסיס לקבוצה והפך את הקבוצה לאימתנית.
למרות שבשיקטאש היא קבוצה מפוארת, יש לה בסך הכל שתי אליפויות בהיסטוריה. גם לבשיקטאש הייתה פתיחת עונה לא רעה שיחד איתה הגיעו גם נצחונות ביורוקאפ. בשיקטאש בנויה בצורה הרבה יותר צנועה בהשוואה לפנר. המאמן הוא אהמט קאנדמיר, שועל קרבות ותיק בליגה הטורקית, אבל בלי הישגים גדולים במיוחד. שני שחקנים טורקים ותיקים, מורטג'אן גולר וקרם טונצ'רי, אבל לבשיקטאש סוללה של שחקנים זרים לא רעים כמו ריאן ברוקהוף, הילטון ארמסטרונג וכריס לופטון, כולם בעלי ניסיון מרשים ב-NBA.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה