אבל כל זה לא משנה כשחאקיקי עובר את אחד מכללי המשמעת הבסיסיים של נבחרת איראן. הוא לא איחר לאימון, הוא לא התמרד נגד המאמן, הוא אפילו הלך לישון בשעה סבירה בלילה. כל מה שעשה חאקיקי זה להפר את הכלל שהונחת על הנבחרת מראשי ההתאחדות (ואולי אפילו מגורמים בכירים יותר בממשל האיראני): לא להצטלם עם אוהדות.
כשמדברים על אוהדי נבחרת איראן בטורנירים בינלאומיים, צריך להבין שבדרך כלל הם לא עשו את הטיסה מטהרן לעיר המארחת לפני הטורניר. לרוב מי שעשו את הטיסה היו ההורים שלהם שנמלטו מאימת המהפכה בסוף שנות ה-70. מדובר באנשים שחונכו על ערכי איראן של השאה, המערבית, המפותחת, זו שאין לה שום דבר נגד ישראל וארה"ב, ולצד הדברים האלה גדלו בתרבות שונה לחלוטין מהתרבות המזרח תיכונית, במקרה שלנו, אי שם באוסטרליה הרחוקה.
על פי הערכות, באוסטרליה חיים כ-40 אלף אזרחים ממוצא איראני. חלקם מגיעים אל המגרשים בגביע אסיה וגודשים את היציעים. יש גם כמה משוגעים לדבר מארה"ב ומקנדה שעושים את הדרך הרחוקה ומלווים את הנבחרת הלאומית, או בשמם הפרסי Team Melli. מי שיראה את היציעים של נבחרת איראן יוכל לחשוב שמישהו שם התבלבל, אבל העובדה שהם מגיעים מהמערב ולא מאיראן הסגורה יכולה להסביר למה ביציעים יושבים גברים ונשים יחד, כשחלק מהנשים לבושות בצורה שהייתה גורמת למנהיג המהפכה, חומייני, להתהפך בקברו.
מדובר באנשים פטריוטיים, אבל כאלו שמחוברים למדינה בכל נימי נשמתם. למרות שכולם גדלו במדינות דוברות אנגלית, המפגשים החברתיים שלהם יתבצעו בפרסית באופן מלא, שירי הלל למדינה ההיא שנעלמה, כמו Ey Iran (שהיום אסור לביצוע באיראן על פי חוק), יושרו בקולי קולות והם יושיטו יד למה שבאמת הם רוצים שיקרה - מדינה איראנית כמו פעם, מערבית ומפותחת.
אומרים שהכדורגל הוא הגורם המקשר בן אנשים, לא משנה מי אתה ומאיפה באת. הסיפורים על איבה גדולה בין אוהדי איראן לאוהדים של נבחרות אחרות לא קיימים באמת. הם יסבירו פנים, יזמינו אותך לשבת איתם, ישתו איתך כוסית או שתיים, ויספרו על איש עם גלימה שהרס להם את המדינה. ואם התמזל מזלכם ואתם גם ישראליים, זכיתם לאחת החוויות הגדולות בחייכם, על אנשים שרוצים שלום, אבל לא יכולים באמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה