ואל תפחדי מן החשכה
בקצה הסערה ישנם שמיים מוזהבים
והשירה הנעימה של העפרוני
בליברפול ידעו חורפים נעימים יותר וסוערים פחות. חמש שנים עברו מאז ההדחה הכואבת בשלב הבתים של ליגת האלופות. חמש שנים ארוכות עברו מאז ההפסד 2:1 לפיורנטינה במחזור הסיום וההדחה הכואבת לכיוון הליגה האירופית. זאת הייתה עונה קשה ברמה האירופית - 7 נקודות בשלב הבתים, מתוכן 6 מול דברצן שהושגו גם כן בעמל ויזע רב. ליברפול אמנם הודחה בחצי הגמר של הליגה האירופית באותה עונה מול אתלטיקו מדריד, אבל משם זה רק הלך ודעך. בעונה הבאה ליברפול השתתפה שוב פעם בליגה האירופית והודחה בשמינית הגמר ואחרי שנתיים חזרה שוב פעם לליגה האירופית בשביל להיות מודחת בסיבוב 32 הגדולות.
מאז שעלתה ליברפול לליגה הראשונה בעונת 1962/3, היא סיימה מתחת למקום השישי 7 פעמים, 3 מתוכן קרו משנת 2010 ואילך. אפילו הליגה האירופית שיכולה להיות טיול קליל בפארק עבור קבוצה כמו ליברפול הפכה לסיוט - חמישה נצחונות ב-12 משחקים בשלב הבתים, 20 נקודות מתוך 36 אפשריות, מול יריבות כמו אוטרכט, יאנג בויז ואנז'י מחצ'קאלה (חצי מפורקת, אחרי שאטו והחברים עזבו).
המשיכי לצעוד ברוח
המשיכי לצעוד בגשם
גם אם חלומותייך ישברו
אבל זו ליברפול, זו עדיין אותה ליברפול - עם הרוח של שנים שמלווה אותה, זו שהייתה חלק משני אסונות מהגדולים שידע עולם הכדורגל מצד אחד, וזו שהייתה מעורבת בכמה מהמשחקים הגדולים ביותר מצד שני. זו שראתה את מנצ'סטר יונייטד משווה את שיא האליפויות שלה ומוסיפה עוד שניים, אבל גם ידעה לנצל התרסקות שלה כדי לעשות עונה גדולה ולחזור למאבקי האליפות.
ומעל הכל, שחקן אחד, סטיבן ג'רארד. סטיבי ג'י ממשיך להחזיק את הקבוצה הזו על הכתפיים שלו, 672 הופעות במדי ליברפול, מקום שלישי בכל הזמנים. אחרי שג'יימי קראגר החליט לפרוש, ג'רארד הוא היחיד שנשאר בקבוצה ומחובר אליה בכל רמ"ח איבריו. ממרומי גיל 34, הוא גם כנראה שחקן הבית היחיד בקבוצה שראה אליפות עבור קבוצתו.
המשיכי לצעוד,
המשיכי לצעוד עם תקווה בליבך
ואת לעולם לא תצעדי לבד
הם עדיין שם, ממשיכים לצעוד, עם תקווה ענקית בלב.
גם ההפסד בשבת לאסטון וילה לא יהרוס להם את התקוות. חמש שנים אחרי ההפסד לפיורנטינה, ליברפול תנסה (אולי) להתחיל את המסע שלה לתואר האירופי השישי שלה מול לודוגורץ. התפאורה תהיה מדהימה, אנפילד יזכיר את הימים היפים של ליברפול, ומי יודע אולי הקבוצה הזו עוד תצליח לשבור את המחסום הגדול - 25 שנים בלי אליפות.
ועוד משהו, בקטנה:
עונת 2002/3, שלב הבתים הראשון, ליברפול - פ.צ. באזל
ליברפול לא תזלזל בקבוצה חסרת ניסיון בליגת האלופות, בעיקר לאור הטראומה שיש לה מבאזל.
באזל עלתה לשלב הבתים בפעם הראשונה בעונת 2002/3, יחד עם קבוצות כמו גנק ומכבי חיפה. את ההופעה שלה היא פתחה ברגל ימין, עם ניצחון ביתי 0:2 על ספרטק מוסקבה. במחזור השני כבר חיכתה לה משוכה יותר גבוהה - משחק חוץ באנפילד מול ליברפול.
מילאן בארוש העלה את ליברפול ל-0:1 בדקה ה-34, אבל היתרון החזיק מעמד 9 דקות בלבד. הזר הארגנטינאי, חוליו רוסי, כבש את שער השוויון, באזל החזיקה מעמד עד סוף המשחק וחילצה תיקו חוץ מפתיע. אחרי שני משחקים, ליברפול דורגה במקום השלישי עם נקודה אחת בלבד.
במחזור הסיום שוב פעם שתי הקבוצות נפגשו כשהמצב פשוט - תיקו מספיק לבאזל כדי לעלות לשלב הבתים השני ולזרוק את ליברפול לגביע אופ"א. עד הדקה ה-29 באזל כבר הבטיחה את המקום הוודאי שלה עם יתרון 0:3, ליברפול הצליחה בקושי להשוות משערים של דני מרפי (61), ולדימיר שמיצר (64) ומייקל אואן (85) ולא הצליחה להשלים מהפך שהיה מעביר אותה לשלב הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה