לפני שמדברים על רצח של ראש ממשלה והשלכותיו (כל אחד לכיוון המחנה הפוליטי שלה), צריך לעסוק בדבר האמיתי - אדם נרצח בגלל שהוא פשוט חשב אחרת מאדם אחר. אף אחד מאיתנו לא היה חושב, נניח, ללכת מכות עם אדם שיושב בכיסא לידו באוטובוס בגלל שהוא עושה דברים שלא מוצאים חן בעיני. האירוע ההוא טמן את הזרעים, או שאולי בכלל טיפח את העץ, של האלימות וחוסר הסובלנות.
הפוסט המקורי של אחרי הדרבי היה אמור להיות מוקדש לערן זהבי. עד כמה שהוא מעדיף להיות ראש לשועלים כשחקן בכיר בליגת העל מאשר זנב לאריות כשחקן בינוני בחו"ל, עד כמה הוא פרובוקטור ועד כמה הכסף הגדול של מכבי תל אביב עיוור אותו.
ואז הגיע המשחק.
אני מודה, אני לא מחבב גדול של ערן זהבי, הוא אחד השחקנים הכי אוברייטד שהיו קיימים בכדורגל הישראלי אי פעם. ההתנהגות שלו אתמול אחרי כיבוש הפנדל, הייתה לא מפתיעה, אבל הייתה טיפשית לחלוטין. העניין החמור הוא שבגלל אקט טיפשי שלו, קם טיפש יותר גדול בדמות אותו אוהד הפועל תל אביב, שהחליט שלא מתאים לו, וירד אל כר הדשא. אני לא מתייחס עכשיו למה קרה או לא קרה, אבל שוב פעם התנהגות של אדם אחד, שהיא בהחלט מכעיסה, גרמה לאדם לרדת לכר הדשא ולקחת את החוק לידיים.
עכשיו צריך לדבר על היום שאחרי. בכל פעם שאנחנו חושבים שראינו כבר הכל, האלימות במגרשי הכדורגל מצליחה לשבור את שיא שפל של עצמה.
שני גורמים מרכזיים צריכים לקחת פה אחריות ומהר.
בראש ובראשונה, רשויות החוק, המשטרה ובתי המשפט. לא יכולות להיות שבמדינת חוק, האלימות תקבל חותמת הכשר במגרשי הספורט. מישהו היה יכול לדמיין שאירוע כזה ברחוב היה נגמר בקנס כספי במקרה הטוב ובשחרור בערבות במקרה הרע? מגרשי הספורט הם לא תחום נפרד שבו הכל מותר. ביום שהמשטרה באמת תעצור את מי שמתפרע במגרשי הכדורגל, תעמיד אותם לדין ובתי המשפט יפסקו עליהם עונשי מאסר כבדים במקום עונשי הרחקה מהמגרשים למשך תקופה קצרה, אז אולי תהיה פה טיפה הרתעה.
שנית, גם לקבוצות יש אחריות. אם במועדון (הפעם בהקשר של מועדון ריקודים) יש אירוע אלימות קיצונית, המשטרה לא תמצמץ וכבר למחרת תוציא צו סגירה לכמה שבועות. במקרה הזה מבינים שלבעלים יש אחריות על מי נכנס לתחומו. לעומת זאת, מועדוני הכדורגל מתנערים מאחריות, לא רוצים לקחת חלק במאבק מול האוהדים שלהם - וכך נוצר חלל ריק שמאפשר לאוהדים לפעול באלימות, בלי שאף אחד באמת יטפל בהם. במקרה הזה יש פה צביעות, כי בדרך כלל אותם אנשים שטוענים שרמון או גולדהאר לא יכולים לטפל באוהדים שלהם, רוצים שטביב יטפל בלה פמיליה. ואם קבוצה לא יכולה לטפל בהתנהגות של אוהדיה, אולי בכלל היא צריכה לקיים את המשחקים שלה בלי קהל? ככה היא תוכל מראש למנוע את כל הבעיות.
התחלתי עם רבין, ואני אסיים דווקא עם הצד השני.
הזיכרון של הציבור הישראלי קצר. בעוד שבועיים כולם ישכחו מאירועי הדרבי והכל יראה בסדר. אבל השאלה היא האם טראומה מאירוע כזה יכולה לעורר שינוי או לא? כי אם לא, נקבע פה רף סבלנות, שיראה לכולנו לגיטימי - למרות שהוא ממש לא.
http://www.youtube.com/watch?v=o6mmTZKtMns
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה