יום שישי, 28 בנובמבר 2014

קצת אחרת - מדריך לצופה האלטרנטיבי (4)

אז אחרי שבוע שלא הייתי פה, חוזרים לבלוג עם הפינה השבועית - פינה שבה הביזארי הוא נורמלי.
לאלו מכם שהיו במתח אינסופי, אז חשוב לעדכן שביום חמישי היה משחק הגומלין בין איטליה להולנד (1:1 במשחק הראשון). ההולנדיות רשמו ניצחו חוץ 1:2 ועלו למונדיאל בפעם הראשונה. אין ספק ההתרגשות באוויר.
ומה מצפה לנו הפעם?



יום שבת, 16:00, קארפי - פרוסינונה (ליגה איטלקית שנייה)
אתה אף פעם לא יודע לאן פתיחה של עונה חדשה תוביל אותך. כך קורה במקרה של קארפי ופרוסינונה, שתי קבוצות איטלקיות צנועות, שמוצאות את עצמן במחזור ה-16 במשחק העונה של הסריה B, עם קרב שיכול לקדם את שתיהן לעבר עונה היסטורית בליגה הבכירה.
קארפי היא קבוצה ותיקה יחסית. היא הוקמה ב-1909, והספיקה לשחק ברמה הבכירה של איטליה לפני הקמת הסריה A במשך כמה שנים טובות. עם השנים המועדון הלך והתדרדר ונדד בעיקר בין הליגה השלישית והרביעית. בשנת 2000 חלה תפנית - אחרי שהקבוצה ירדה עונה אחרי עונה מהליגה השלישית עד הליגה החמישית, הקבוצה פשטה רגל והוקמה מחדש בליגה השישית. היא עלתה במהירות אל הליגה החמישית, נתקעה שם במשך 8 שנים, ובשנים 2010-2011 היא הצליחה לעשות את הדרך ההפוכה - עם שתי עליות ליגה רצופות, מהליגה החמישית אל הליגה השלישית. ב-2013 הקבוצה הצליחה לעשות היסטוריה עם ניצחון 0:1 על לצ'ה בגמר הפלייאוף, ועלתה בפעם הראשונה אל ליגת המשנה.
פרוסינונה מהעבר השני היא אפילו צנועה עוד יותר. היא הוקמה ב-1912 ומאז בעיקר הספיקה להתפרק, פעמיים (ב-1959 וב-1990). את רוב שנותיה היא העבירה בעיקר ברביצה בליגה הרביעית ובעשור האחרון חל שינוי משמעותי אצלה. ב-2004 היא הצליחה לעלות לליגה השלישית בפעם הראשונה אחרי 20 שנה, ובשנתיים הבאות היא מצליחה להגיע לפלייאוף - פעם אחת היא מפסידה בחצי הגמר למנטובה ובפעם הבאה היא כבר מצליחה לנצח את גרוסטו 0:1 בקרב על העלייה. מאז 2005/6 היא התחילה לקבע לעצמה מעמד של חברה קבועה בליגה, אבל ב-2011 הגיעה ירידת ליגה. שלוש עונות של התייבשות בליגה השלישית הסתיימו בעונה שעברה עם ניצחון על לצ'ה (שוב פעם לצ'ה?!) בגמר הפלייאוף והעונה היא חוזרת בגדול לליגה השנייה.
השאלה הגדולה היא האם מאחורי הקבוצות הקטנות הללו עומדים שחקנים שיכולים להוביל אותן לעונת בכורה בסריה A?
בקארפי ניתן למצוא כמה שחקנים מעניינים. בראשם עומד השוער הצעיר גבריאל (שהיה שוער בנבחרות הצעירות של ברזיל ובין הישגיו ניתן למצוא את אליפות העולם עד גיל 20 ב-2011 ומדליית כסף אולימפית מלונדון), רפאל ביאנקו (בוגר מחלקת הנוער של יובנטוס וקבלן עליות באיטליה) ואליאז' סטרונה (שחקן סלובני צעיר שמושאל מפאלרמו ומהווה הבטחה גדולה). מן הצד השני, בפרוסינונה הסגל צנוע יותר והשחקנים הבולטים הם אלסנדרו פרארה (עוד בוגר של מחלקת הנוער של יובנטוס, ואפילו הספיק לשחק משחק ליגה ומשחק בליגת האלופות במדיה), ג'יאנלוקה מוסאצ'י (שבילה לא מעט שנים בליגה הראשונה במדי אמפולי ופארמה), רפאל סקיאבי (שועל קרבות ותיק בליגת המשנה) וגייטאנו מאסוצ'י (שותף פעיל בעונות השיא של סאסולו בשנים האחרונות).



יום שבת, 20:20, מחזור אחרון בליגה הברזילאית השנייה
המחזורים האחרונים בברזיל מזמנים את הליגות המקומיות יותר מפעם אחת אל המדור בשבועות האחרונים, אבל הפעם טירוף בליגת המשנה. אחרי שז'וינוויל הבטיחה את עלייתה בפעם הראשונה מאז 1987, ושתי קבוצות שירדו בעונה שעברה, ואסקו דה גאמה ופונטה פרטה, הבטיחו את חזרתן, צריך להכריע מי תהיה הקבוצה הרביעית שתעלה.
המצב הוא כך - בואה, אתלטיקו גויאננסה ואבאי, כולן עם 59 נקודות, אחריהן אמריקה מיניירו עם 58 נקודות וסארה עם 57 נקודות. בברזיל השיטה קובעת שבמצב של שוויון נושא הניצחונות הוא זה שמכריע, המובילות שם הן אמריקה מיניירו (19) ובואה (18). גם בתחתית קרב ישיר על כרטיס אחד (או ליתר דיוק על שני כרטיסים להישרדות) - אמריקה וברגאנטינו עם 43 נקודות, ושתיהן רואות מלמטה את אואסטה עם 45 נקודות. גם כאן נושא הניצחונות נותן יתרונות דווקא לקבוצות המדורגות נמוך יותר - לאמריקה וברגאנטינו יש ניצחון אחד יותר מלאואסטה.
אגב סיפור מעניין לגבי הנאבקות - אבאי, אמריקה מיניירו וסארה ירדו כולן ביחד באותה עונה לליגה הזו (2011). אתלטיקו גויאננסה נפרדה מהליגה עונה אחת בלבד אחריהן. עבור בואה יש חלומות על עונה היסטורית בליגה הראשונה.
המשחקים המשמעותיים: איקאסה נגד בואה, אתלטיקו גויאננסה נגד סנטה קרוז, אבאי נגד ואסקו דה גאמה, אמריקה מיניירו נגד סמפאיו קוראה, לוברדנסה נגד סארה, ABC נגד ברגאנטינו, פראנה נגד אמריקה ולסיום, אואסטה נגד ז'וינוויל.
הולך להיות בלאגן אמיתי.



יום ראשון, 16:00, אפואל ניקוסיה - אומוניה ניקוסיה (ליגה קפריסאית)
ואחרי שבת מהנה של כדורגל מליגות משנה, הגיע הזמן להצגה האמיתית ולקצת מכות - הדרבי של ניקוסיה, אפואל מול אומוניה, וכל זה במרחק של שעת טיסה מכאן.
סיפור היריבות מתחיל ב-1948. באותם ימים בניקוסיה יש מועדון גדול אחד בשם אפואל (ראשי תיבות של "מועדון הכדורגל והאתלטיקה של היוונים בניקוסיה"). סכסוך בין אנשי ימין לשמאל, שהתחיל בתקופת מלחמת העולם השנייה והגיע לשיאו במלחמת האזרחים ביוון, גרם לאנשי השמאל להתפצל מהמועדון ולהקים מועדון חדש - אומוניה ("הסכמה" ביוונית). מאז, היריבות בין המועדונים מבוססת בעיקר על נושאים פוליטיים של ימין ושמאל.
את אפואל ניקוסיה אין באמת צורך להציג. הקבוצה החזקה של קפריסין, עם 23 תארים בארון האליפויות שלה, מצליחה בשנים האחרונות לבסס את מעמדה גם בזירה האירופית את שחקני הקבוצה אפשר לחלק לשתי קבוצות (שכמובן לא שוות בגודלן). הראשונה, היא השחקנים הזרים המובילים - גוסטבו מאנדוקה (מלך השערים העונה ואחד הכובשים היותר מוצלחים של המועדון בשנים האחרונות), נונו מוראיש (שהיה שחקן הסגל המורחב בצ'לסי וכבר כמעט 8 שנים משחק בקבוצה), ראפיק ג'בור (שעבר שנים יפות בעיקר ביוון) וג'ון ארנה ריסה בן ה-34 (שאחרי שנים יפות בליברפול וברומא, ירד ליגה בעונה שעברה עם פולהאם ובא לעשות כמה לירות). לצידם ישנם שחקנים קפריסאים מובילים, שמשחקים גם בנבחרת כמו קונסטנטינוס חרלמבידס, גאורגיוס אפרם ואפסטאטיוס אלונפטיס.
מן הצד השני, אומוניה ניקוסיה היא קבוצה מעניינת. בשנות ה-70 וה-80 היא הייתה הקבוצה החזקה בקפריסין עם דור הזהב של סוטיריס קייפאס, שנחשב לגדול שחקני קפריסין בכל הזמנים. בשנים האחרונות, בעיקר לאור המשבר הכלכלי בקפריסין, הקבוצה החלה לקרוס כלכלית, מה שהוביל את אוהדי הקבוצה לקמפיין של מימון המונים במטרה להציל את הקבוצה ולהשיג את הסכומים הדרושים כדי לעמוד בתקנות אופ"א. 3.5 מיליון אירו גויסו על ידי אוהדים מכל רחבי קפריסין, וגם כאלו שחיים בבריטניה ובארה"ב והקבוצה חזרה לעמוד על רגליה. בקרב השחקנים הקפריסאים אין מישהו ברמתם של הקפריסאים מאפואל, אבל גם לאומוניה יש מספר זרים מעניינים - אנדראז' קירם (64 הופעות בנבחרת סלובניה, שיחק בכרונינגן ובויסלה קראקוב), מיקאל פוטה (מלך השערים של הקבוצה, שיחק לא מעט עונות בליגה הצרפתית, בעיקר בניס ובקאן, והעביר שנים יפות גם בדינאמו דרזדן הגרמנית), מילאן סטפנוב (סרבי ותיק שאחרי טיול לא מוצלח בספרד השתקע בליגה הקפריסאית), רודרי, רוברטו גרסיה, אלכס רוביו (שלושה מתוך קאדר ענק של שחקנים ספרדיים מצויינים שמשחקים בקפריסין), ז'וזה מוריירה (שהיה שוער הנבחרת האולימפית של פורטוגל ב-2004 לצד שחקנים אלמוניים כמו כריסטיאנו רונאלדו וראול מיירלש) ועוד.
אפואל ניקוסיה מוליכה את הטבלה כרגע עם 24 נקודות, אומוניה במקום השלישי עם 17 נקודות. כמיטב המסורת, ה-GSP בניקוסיה הולך להיות מלא עד אפס מקום, והקרבות בין האוהדים והקבוצות עשויים להיות מעניינים.

תגובה 1:

  1. […] הטיול שלנו עם קאמבק לליגה הקפריסאית, שבה ביקרנו בעבר בדרבי של ניקוסיה. עכשיו זה זמן הכסף (או כמו שקוראים לו באנגלית, מאני […]

    השבמחק