יא אולוהים, איזה משחקים מחכים לנו השבוע:
יום שבת וראשון, כל מיני שעות, סיבוב 7 של הגביע הצרפתי
הגביע הצרפתי הוא מפעל נפלא למי שחובב סינדרלות. קחו לדוגמה את גמר הגביע של שנת 2000, אז הגיע קאלה האלמונית מהליגה הרביעית לגמר, ומתחה את נאנט שניצחה בקושי 1:2 מפנדל בדקה ה-90. הסיבוב השביעי של הגביע הצרפתי מגיע אחרי 5 סיבובי מוקדמות ברמה האזורית ועוד סיבוב מעורבב אחד שאליו נכנסו גם קבוצות מהליגות המקצועניות של צרפת חוץ מקבוצות הליגה הראשונות. 44 המנצחות בסיבוב הזה ינסו לזכות בפרס היוקרתי - משחק ביתי מול קבוצה בכירה, רגע לפני שאתה הולך הביתה.
מי שמחפש משהו מעניין, יכול למצוא אותו מעבר לים. הצרפתים מקפידים לטפח את קשריהם עם הטריטוריות הצרפתיות מעבר לים, ונותנים לכל אחד משטחי החסות שלהם לשלוח קבוצה לטורניר. מה שקורה בעקבות הדבר הזה הוא שלפעמים קבוצות צרפתיות טסות למקומות רחוקים מיוחד. כך קרה לטרליסאק, קבוצה חביבה מהליגה הרביעית, שטסה רק 17,140 ק"מ עד למשחק החוץ שלה מול נציגת ניו קלדוניה, מאז'נטה, בנומאה. הדבר הזה אפילו נראה הזוי יותר כשמבינים שחלק ממי שמקבל כרטיסים אלו ניו קלדוניה, שצוינה כבר, וטהיטי - שתי חברות בפיפ"א בפני עצמן, שהאלופות שלהן גם משחקות בגביע האלופות של אוקיאניה.
אל הסיבוב הזה מגיעות שלוש קבוצות. קלוב פרנסיסקן היא זו שזוכה למזל הרע מכולן, ותטוס כל הדרך ממרטיניק שבקאריביים עד ללורמונט (שבת, 16:00), כדי לשחק מול עורכי הדין והמורים המקומיים, שמשחקים ביום יום בליגה החמישית בצרפת. שתי הקבוצות האחרות הולכות לשחק בבית - מאטורי, אלופת גיאנה הצרפתית, תארח את אבראנשה מהליגה השלישית (שבת, 18:00), וסנט לואיזיאן, קבוצה שמגיעה מהאי ראוניון, אי שם מזרחית למדגסקר, תארח את קוובילי מהליגה הרביעית (ראשון, 18:30).
אם מישהו רוצה לשאוב עידוד, אז סנט לואיזיאן צריכה רק להעיף מבט על היריבה שלהם. בשנת 2012 קוובילי התחילה את כל הדרך מהשלבים המוקדמים, הדיחה ברבע הגמר את מארסיי ובחצי הגמר את רן, והעפילה לגמר הגביע הצרפתי. אז, זה נגמר בהפסד קטן, 1:0 מול ליון.
יום ראשון, 19:00, בשיקטאש - טרבזונספור (הליגה הטורקית)
בשיקטאש וטרבזונספור, שתיים מהקבוצות הגדולות בליגה הטורקית בכל הזמנים, יגיעו למשחק הזה אחרי פתיחת עונה לא רעה. בשיקטאש, חולמת בסתר על תואר אליפות ראשון מאז שנת 2009 והיא מגיעה אחרי שלושה ניצחונות רצופים שמציבים אותה במקום הראשון. טרבזונספור לעומת זאת נמצאת במקום החמישי, אחרי שלוש הקבוצות הגדולות של איסטנבול והמפתיעה הגדולה של העונה, מרסין אידמן יורדו, אך צריך לזכור שב-11 המשחקים הראשונים שלה היא הפסידה פעם אחת בלבד והמרחק של מבשיקטאש הוא רק 5 נקודות.
בשיקטאש עוברת עד עכשיו עונה נהדרת. מלבד ההצלחה בזירה המקומית, היא מצליחה לעבור בקלות את שלב הבתים בליגה האירופית, כשניצחון שלה ביום חמישי על טוטנהאם גם יעלה אותה מהמקום הראשון. אבל לא הכל מושלם, כי שני ההפסדים שלה העונה בליגה היו מרגיזים - הפסד 2:0 לפנרבחצ'ה, והוא הגיע שבוע אחרי הפסד 3:2 מול קייסרי ארג'יאספור, משחק שבו בשיקטאש הובילה 1:2 עד הדקה ה-89 וקייסרי השלימו מהפך בתוך 2 דקות. כמו כל הקבוצות הגדולות של איסטנבול גם בשיקטאש מורכבת משחקנים טורקיים נהדרים כמו גוקהן טורה, סזר אוזטורק ומוסטפה פטקמק, אך לצידם עומדת סוללה של כוכבים זרים כמו תומאש סיבוק, חוזה סוסה ופיליפ הולושקו, אך מעל כולם עומד דמבה בה, שהחליט לעזוב את הקריירה המוצלחת שלו באנגליה לטובת הכסף הגדול בטורקיה, ובינתיים כובש לא מעט (7 שערים ב-11 משחקים).
טרבזונספור גם כן פתחה עונה לא רע, כשמלבד משחק אחד גרוע לחלוטין מול קראבוקספור (3:0), היא לא מפסידה, או ליתר דיוק בעיקר עושה תוצאות תיקו. בניגוד לבשיקטאש, שלוח המשחקים שלה היה יחסית קל, טרבזונספור כבר חילצה תיקו 0:0 מול פנרבחצ'ה ולפני שבועיים הצליחה בהופעת ענק להביס בחוץ את גלאטסראיי 0:3. העניין הוא שטרבזונספור נכנסה לסחרור בכל מה שקשור לעמדת המאמן. ואחיד חאלילהודז'יץ', שעשה הופעה נהדרת עם נבחרת אלג'יריה במונדיאל האחרון, הגיע לאמן את הקבוצה ולפני מספר שבועות החליט לעזוב את הקבוצה, יש שאומרים לטובת משרת האימון הפנויה של נבחרתו הלאומית, בוסניה והרצגובינה. לטרבזונספור יש כמה שחקנים טורקיים לא רעים כמו אונור קיבראק, שוער הנבחרת, ומהמט אקיצ'י, אבל גם לה יש קבוצה של שחקנים זרים נהדרים כמו קרל מדז'אני ואסעיד בלקאלם, שבאו יחד עם חאלילהודז'יץ' מאלג'יריה, מוסטפה יטבארה ממאלי, מאג'יד וואריס הגנאי ואברם פאפדופולוס היווני, אך יש שני שחקנים ותיקים שהם מכתיבי הקצב - מלך השערים של הקבוצה העונה, אוסקר קרדוסו (8 שערים), והבלם הוותיק, ז'וזה בוסינגווה. את מקומו של חאליהודז'יץ' תפס ארסון ינאל הוותיק שזכה בעונה שעברה עם פנרבחצ'ה באליפות, והצליח לרשום שלושה ניצחונות רצופים מאז הגעתו.
יום ראשון, 22:00, לוס אנג'לס גלקסי - ניו אינגלנד רבולושן (הליגה האמריקאית)
בכדורסל הישראלי נהגו במשך תקופה לא מבוטלת להכריע את האליפות בשיטה של פיינל פור. היו כאלו שטענו שזה לא הוגן, ולא ככה אמורים להכריע ליגה. לכו תספרו את זה לאמריקאים, שלא יכולים להכריע ליגה בלי פלייאוף בשיטת נוקאאוט.
גמר ה-MLS, הליגה ההולכת ומתחזקת בארה"ב, מגיע אחרי נוקאאוט בשיטת בית-חוץ ודווקא הוא משוחק כמשחק בודד במגרשה הביתי של הקבוצה העדיפה. וכמו שקורה בשיטת נוקאאוט, הקבוצה הטובה ביותר לא תמיד מגיעה לגמר. שערי חוץ הדיחו את סיאטל סאונדרס, הקבוצה הטובה ביותר במערב ובליגה בכלל במהלך העונה הסדירה, והעלו את לוס אנג'לס גלקסי על חשבונה לגמר. המחוז המזרחי חלש יותר, וכך קורה שניו אינגלנד מדיחה את די סי יונייטד, אבל היא בכלל הקבוצה החמישית בטיבה בליגה.
לוס אנג'לס גלקסי תמיד ידעה להיות עם כוכבים גדולים. לנדון דונובן הוותיק ממשיך להוביל את הקבוצה, אבל לצידו יש רשימה של תותחי על בדמותם כמו רובי קין האירי המצוין (מלך השערים של הקבוצה עם 19 שערים) ועומאר גונזאלס המקומי. על הקווים יש לגלקסי את ברוס ארנה הוותיק, מי שהוביל את הנבחרת האמריקאית בשני מונדיאלים, כולל ההופעה המצויינת במונדיאל 2002. זכייה של הגלקסי באליפות תבסס את השושלת שלה, עם אליפות שלישית בארבע עונות ותקבע כמה הישגים יפים: הגלקסי יהפכו לקבוצה הראשונה עם 5 תארים ב-MLS, לנדון דונובן יהיה השחקן הראשון עם 5 תארים וגם ברוס ארנה יכול לרשום הישג דומה.
לעומת זאת, הכל הולך נגד ניו אינגלנד רבולושן. היא מגיעה ממקום נמוך יותר, העונה שלה הייתה קשה יותר, והיא כמובן תשחק בחוץ. אבל ניו אינגלנד רוצה לשבור את הנאחס שלה - היא הקבוצה היחידה שהגיעה יותר מפעם אחת לגמר ולא זכתה בו מעולם, העניין הוא שהיא עשתה את זה 4 פעמים, כולל שלושה הפסדים רצופים בשנים 2005-6-7. בניו אינגלנד יש מספר שחקנים לא רעים, בראשם ג'רמיין ג'ונס, האמריקאי שנולד בגרמניה וזכור מתקופתו בשאלקה, ג'פרי קסטיליון, שהיה בעברו הבטחה גדולה בכדורגל ההולנדי, ולי נגויין, אמריקאי ממוצא וייטנאמי שפשוט מחורר רשתות העונה. המאמן שיוביל אותם בגמר הוא ג'יי היפס, ששיחק 9 עונות במדי ניו אינגלנד, ויותר מזה - הוא גם שיחק בארבע הגמרים הקודמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה