יום שבת, 14:30, קראלה בלאסטרס - אתלטיקו דה קולקטה (הליגה ההודית)
עם או בלי ששמנו לב, הליגה ההודית שנפתחה בקול תרועה רמה לפני מספר חודשים מגיעה לסיומה עם משחק הגמר שיתקיים באצטדיון פאטיל במומביי. אף אחד לא יודע מה יהיה בעונה הבאה, אבל אל הגמר מגיעות שתי הקבוצות שעלו לפלייאוף דווקא מהמקום השלישי והרביעי, מה שאומר בפשטות שהן הדיחו את שתי הקבוצות הטובות ביותר בעונה הסדירה.
קראלה בלאסטרס יצאה דווקא עם ידה על העליונה בשני משחקי הליגה הסדירה עם אתלטיקו, ניצחון 1:2 ביתי ותיקו 1:1 בחוץ. בחצי הגמר חיכתה להם צ'נאין, הקבוצה שסיימה ראשונה בליגה הסדירה, ודרמה אמיתית התחוללה במפגש הכפול - הבלאסטרס ניצחו 0:3 במשחק הראשון בבית, ואת 90 הדקות הראשונות בגומלין הם סיימו בהפסד 3:0. רק שער מצמק בדקה ה-117 של סטיבן פירסון שלח את הבלאסטרס לחגוג עלייה. כשאתה רואה מי עומד מאחורי הקבוצה, אתה מבין שיש פה פוטנציאל עסקי ענק - פרסאד פוטלורי, איש עסקים שעשה את הונו מאקזיטים בארה"ב, וסאצ'ין טנדולקאר, אחד מגדולי שחקני הקריקט אי פעם (רק כדי להבין כמה הוא ענק, הוא השחקן היחיד שהגיע אי פעם ל-30 אלף ריצות במשחקים בינלאומיים). בתור כוכב על השניים הביאו את דייויד ג'יימס קשישא בן ה-44, שאחרי קריירה מוצלחת באנגליה ועונה של חופשה באיסלנד, הגיע להודו בכדי להיות מאמן-שחקן, ולצידו הביאו את מייקל צ'ופרה, שנדד בין קבוצות תחתית בפרמייר ליג, כדי לתת טעם אנגלי מוצלח לקבוצה (עד כמה שאנגלים יכולים להיות מוצלחים).
אתלטיקו דה קולקטה דווקא חוותה שעמומון מתמשך עד לעלייה הנכספת אל הגמר. 0 שערים היו ב-210 דקות של כדורגל סדיר בשני המשחקים שלהם מול גואה, ורק ניצחון בדו-קרב פנדלים (2:4) זיכה אותם בכרטיס היוקרתי לגמר. אתלטיקו היא הקבוצה הראשונה שהוקמה בליגה החדשה והיא הייתה הראשונה שקבוצה אירופאית פרשה עליה את חסותה, ולא קשה לדעת מי זאת - אתלטיקו מדריד הספרדית. לצד אתלטיקו מדריד מחזיקים בקבוצה, כמו בבלאסטרס, אנשי עסקים מקומיים, כמו הרשווארדן נאוטיה וסאנג'יב גונקה, וכוכב קריקט, סוראב גאנגולי. המאמן הספרדי, אנטוניו לופז האבס, לא מגדולי המאמנים שקמו בספרדים, הקים מושבה ספרדית ענפה של שישה שחקנים, כשהבולטים שבהם: לואיס גרסיה, אחד מהשחקנים הבולטים של ליברפול בעשור הקודם, חוסמי, שגם הוא שיחק בליברפול, אבל זכור יותר מוויאריאל ומלאגה, ובורחה פרננדז, ששיחק לא מעט שנים בוויאדוליד. לצידם הוא הביא כמה שחקנים שהוא הכיר מימיו כמאמן בליגה בדרום אפריקה, הבולט הוא פיקרו טפרה, אחד השחקנים הבכירים בנבחרת אתיופיה כיום, ושחקנים בעלי ניסיון אירופי שנשארו בלי הקבוצה, כמו השוער אפולה אדל, שזכור לנו מימיו בהפועל תל אביב.
יום שבת, 17:00, לינפילד - פורטדאון (הליגה הצפון אירית)
כשזה מגיע לכדורגל בריטי הכל נראה אחרת. הבעיה היא שהליגה הצפון אירית יותר קרובה למשחקים של ליגות חובבים אנגליות מאשר לליגות מעניינות באנגליה ובסקוטלנד. עם זאת, העונה מתפתחת ליגה חמה בצפון אירלנד כשבצמרת נוצר ראש חץ - לינפילד עם 43 נקודות, כשאחריה קליפטונוויל ופורטדאון עם 42 נקודות, ואפילו קרוסיידרס עם 39 נקודות מביטה לעבר האליפות. השבוע יתקיים המחזור ה-22 בליגה, שסוגר את הסיבוב השני, ובתום הסיבוב הבא הליגה תחולק לפלייאוף עליון ותחתון כמו שאנחנו אוהבים, מה שהולך להעצים את הקרב על התואר.
לינפילד היא אחת הקבוצות הוותיקות והמפוארות ביותר בליגה המקומית. 51 האליפויות שלה ממקמות אותה במקום השני בעולם מבחינת כמות אליפויות (ריינג'רס עם 54 מקדימה אותה), תוסיפו לזה 42 גביעים ו-9 גביעי ליגה (מפעל שהוא יחסית חדש במדינה), ותקבלו את אחת הקבוצות המעוטרות ביותר בעולם). עם זאת, על לינפילד עובר משהו רע בשנתיים האחרונות, כשהיא רואה את היריבה קליפטונוויל מצליחה לשבור בצורת של 15 שנים בלי אליפות, ועוד לעשות את זה פעמיים. השנה החליטו בלינפילד שהם לא מוותרים כל כך בקלות על התואר, והביאו את וורן פיני, שרשם 46 הופעות בנבחרת המקומית, ואחרי עונה כעוזר מאמן-שחקן בסאליסברי מהקונפרנס באנגליה (ליגה חמישית), הוא שודרג למעמד מאמן-שחקן. רוב השחקנים בקבוצה הם צעירים ומקומיים (בסגל יש 17 שחקנים בגיל 23 ומטה), כשמי שמככב במיוחד הוא אנדרו ווטרוורת', שכובש בצרורות מאז שחצה את הכביש בעונה שעברה מגלנטורן, והעונה הוא הכובש המצטיין עם 10 שערים.
בעוד שבלינפילד כבר אין מקום לצלחות אליפות, פורטדאון חולמת על תואר חמישי וראשון מאז 2002. במשחק הראשון ביניהן העונה פורטדאון פירקה את לינפילד 0:3 ושברה רצף של עשרה משחקי ליגה ביניהן בלי ניצחון. גם העיר פורטדאון היא קצת יותר רחוקה בהשוואה לבלפסט, ביתה של לינפילד, והיא הייתה ידועה יותר כזירת פיגועים בתקופת העימות האלים באירלנד מאשר כעיר של כדורגל. מאמן הקבוצה הוא רוני מק'פול, המאמן הוותיק ביותר בכדורגל האירופי היום. הוא משמש כמאמן הקבוצה מאז שנת 1986, והוא רשום כמאמן בכל תואר שהקבוצה הזו זכתה אי פעם. התרומה שלו לכדורגל היא כל כך גדולה, שבשנת 2007 הוא אפילו זכתה לתואר אבירות. לצורך המשימה מובילים את הקבוצה מספר שחקנים מובילים בכדורגל האירי (גם בצפון אירלנד וגם ברפובליקה של אירלנד) - מארק מק'אליסטר, בחור בן 26 עם 155 הופעות ליגה במדי לינפילד, פיטר מק'מהון, שנדד בין מספר קבוצות בליגה האירית לפני שחצה את הגבול צפונה, וגארי טוויג הסקוטי, שהתייבש לא מעט שנים על הספסל במדינתו לפני שעבר לככב בשמרוק רוברס האירית.
יום שישי, 19:00, מונטנגרו - ספרד / 21:30, נורבגיה - שבדיה / יום ראשון, 19:00, הגמר (אליפות אירופה בכדוריד לנשים)
לרוב אני מתעלם ממשחקים שמשודרים בטלוויזיה, אבל הפעם אני יודע שאם זה לא יצויין כאן, כנראה שאף אחד לא ישים לב לזה (וזה משודר בערוצי הספורט של צ'רלטון).
לפני שאתם תוקפים ואומרים למה אנחנו צריכים לראות כדוריד נשים, אני מזמין אתכם לצפות בתקציר של משחק הגמר מלפני שנתיים בין נורבגיה למונטנגרו בשביל להבין על מה מדובר. במשך דקות ארוכות במשחק ההפרש בין הנבחרות לא עלה על שער אחד, ורק אחרי דרמה של שתי הארכות מונטנגרו זכתה בתואר. מה גם ששחזור הגמר יהיה כבר הפרק השלישי ביריבות הנרקמת בין הנבחרות - כשמונטנגרו הייתה זו שזכתה באליפות אירופה ב-2012, אבל מצד שני הנורבגיות זכו במדליית הזהב האולימפית באותה השנה. אבל לפני שמדברים על הגמר בבודפשט ביום ראשון, צריך לדבר על חצאי הגמר שיתקיימו באותו האולם ביום שישי.
חצי הגמר הראשון יפגיש בין אלופת אירופה המכהנת לנבחרת ספרד. המונטנגריות מגיעות כאובות אחרי אליפות עולם רעה ב-2013 אותה הן סיימו עם הדחה מול דנמרק בשמינית הגמר. את הסיבוב הראשון הן פתחו מצוין עם ניצחון בדרבי מול סרביה וניצחון נוסף מול סלובקיה, אבל הפסד מול צרפת השאיר טעם מר. בשלב השני, ניצחונות על גרמניה והולנד הובילו אותה למשחק מכריע מול שבדיה על המקום הראשון. בסיומה של דרמה ענקית, המונטנגריות הצליחו לסגור הפרש של חמישה שערים ולנצח 29:30. רוב הסגל המונטנגרי מבוסס על בודוצ'נוסט החזקה, כשהכוכבות הן מילנה קנז'ביץ' וראדמילה מיליאניץ'-פטרוביץ', ולצידן ניתן למצוא גם את יובאנקה ראדיצ'ביץ' מוורדאר המקדונית והשוערת סוניה בריאקטרוביץ' מרוסטוב הרוסית.
היריבה שלה, ספרד, עלתה בקלות מהבית המוקדם עם רוסיה, פולין והונגריה המארחת. בסיבוב השני, הפסדים מול נורבגיה ורומניה כמעט שלחו אותה הביתה. במשחק האחרון ספרד הצליחה לנצח את דנמרק 22:29 ועלתה לשלב הבא. הספרדיות אמנם זכו במדליית הארד באולימפיאדה האחרונה, אבל זו הפעם השנייה שלה בלבד במעמד חצי הגמר של אליפות אירופה. השחקניות הבולטות של ספרד הן מרתה מאנגה הוותיקה מקבוצת פורי לאורה הצרפתית, שחולמת להיות השחקנית הראשונה עם 1000 שערים בנבחרת ספרד, ואליזבת פינדו מברה ברה המקומית.
הדרבי הסקנדינבי בחצי הגמר השני מפגיש בין שתי נבחרות שונות מאוד מבחינת הישגים. ההפסד של הנורבגיות בגמר לפני שנתיים קטע להן רצף של 4 אליפויות. מלבד ההפסד שלה מול הונגריה במשחק לפרוטוקול היא הראתה את העליונות שלה לכל אורך הדרך כולל ניצחון ב-11 הפרש על אוקראינה ומשחק שבו רומניה נתקעת על 19 שערים. הסגל הנורבגי מבוסס על שחקניות מהליגה המקומית החזקה ומהליגה השכנה בדנמרק ובראשן קרולין דיהרה ברייבאנג ולין-כריסטין ריגלהוט קורן מלארביק הנורבגית והיידי לקה הפיבוטית הנהדרת של גיור ההונגרית.
השבדיות לעומתן הן נבחרת יחסית חלשה ונטולת הישגים. מלבד מדליית כסף באליפות אירופה ב-2010 הנבחרת לא הצליחה לעלות לחצי גמר של באף טורניר לפני כן (7 אליפויות אירופה, 7 אליפויות עולם ו-2 אולימפיאדות). השבדיות החביבות מתכוננת לקראת אליפות אירופה הבאה שתערך בבית שלהן, ובינתיים הן עושות את זה לא רע - תיקו מול הולנד וניצחון מרשים על גרמניה בסיבוב הראשון, יחד עם ניצחון גדול על צרפת בסיבוב השני, מה שהכריע את גורל העלייה לחצי הגמר. גם הסגל השבדי מבוסס על שחקניות מקומיות ושחקניות מהליגה בדנמרק, כשהבולטות הן איזבל גולדן מוויבורג, יוהאנה אהלם מאסביירג ולינאה טורסטנסון הוותיקה, שמשחקת דווקא בק.ס.מ בוקרשט הרומנית.
הגמר יתקיים ביום ראשון בערב ובסיומו, מלבד תואר אלופת אירופה, יהיה פרס שווה במיוחד - המנצחת תזכה בכרטיס לאליפות העולם בשנה הבאה ולטורניר האולימפי בריו ב-2016. למיקום הסופי יש חשיבות מכרעת, שכן 2 הנבחרות הטובות ביותר שלא יעפילו לטורניר הקדם-אולימפי מאליפות העולם יזכו גם הן לכרטיס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה